בני ברק
בני ברק הינה עיר במרכז ארץ ישראל שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.
| בני ברק | |
|---|---|
 אלפי ילדים בתהלוכת ל"ג בעומר בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| רב הקהילה | הרב יוסף יצחק בלינוב. |
| מוסדות | גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה |
| שלוחים מרכזיים | הרב שמואל אנגלסמן, הרב מנחם מענדל קסטל, הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב חנניה קורקוס, הרב יוסף דוד הלל. |
| מספר משפחות בקהילה | 250\300 |
| ראו גם | |
| אישים בבני ברק | |
| מוסדות וארגונים בבני ברק | |
העיר נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי קבוצת חסידים יוצאי פולין בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' שאול ברוק כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר בכפר חב"ד, הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה[דרוש מקור]. כרב העיר שימש בעבר הרב יעקב לנדא, ולאחריו שימש בנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כיום משמש ברבנות בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
רבני חב"ד בעיר
בשנת תרצ"ו מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של אדמו"ר הרש"ב), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש שבט תשמ"ו. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות בארץ ישראל. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות הרבי ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
רב מרכז העיר הוא הרב יוסף יצחק בלינוב חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.
בתי חב"ד בעיר
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב משה גרינברג עד לפטירתו בשנת תשע"ג. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב מנחם מענדל קסטל בן השליח לרחובות הרב אברהם מרדכי קסטל.
- שכונת פרדס כץ - מנהל: הרב יוסף דוד הלל (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
- שכונת שיכון ה' - מנהל: הרב חנניה קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת תשס"ג נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
- מערב העיר - מנהל: הרב יוסף צבי פילמר.
קהילות חב"ד בעיר
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:
- בית כנסת רחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כמשפיע שימש ר' נחום גולדשמיד, ואח"כ ר' יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב. כרב בית הכנסת כיהן הרב יעקב דב כץ עד לפטירתו בתשע"ה.
- בית כנסת רש"י - בית הכנסת המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב בית הכנסת הוא הרב יוסף יצחק בלינוב, המשפיע היה הרב יעקב יהושע לאופר, והגבאי הוא הרב יעקב שטיינברג.
- בית כנסת נווה אחיעזר - נוסד על ידי ר' אברהם יוסף גליס. כיום מתופעל על ידי ר' מנחם מענדל קסטל (חתנו של הרב משה גרינברג)
- בית כנסת שיכון ה' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, משפיעי הקהילה לשעבר: הרב שלמה זלמן לנדא והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת תשפ"ג מונה [1] לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב אסף דפנה.
- מנין חב"ד שיכון ה'- הוקם על ידי הרב שלמה רוזנברג ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ תשפ"ג נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
- מנין קרית הרצוג - הוקם ע"י הרב אורי מרדכי ליפש ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
- בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר - מרכז תורני בהנהלת הרב מנחם מענדל קסטל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א[2].
מוסדות חב"ד בעיר
- בשנת תשנ"ה נוסדה בעיר ישיבת תומכי תמימים שכללה; ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב חנניה יוסף אייזנבך, ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת תשס"ט. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב שלמה רוזנברג ובראשות הרב בנימין קופרמן. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב לוי יצחק רוזנברג ובראשות הרב בנימין קופרמן.
- כולל צדקת ישראל בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי ארגון מעייני ישראל.
- תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים. הוקם ע"י הרב שלמה רוזנברג ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב חנניה יוסף אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב ירחמיאל בלינוב ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)" משפט זה שהרבי התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של התלמוד תורה). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.
- בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת תשנ"ד על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת המשפיע הרב זלמן לנדא. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב בנימין קליין שפעם אמר לו הרבי ש"עוד יקום מוסד בבני ברק שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".
- היכל מנחם להפצת תורת החסידות. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב אליהו וילהלם בעבר הספרן הראשי היה הרב שמעון וויצהנדלר. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב שמואל אנגלסמן ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.
- בית ספר חב"ד יסודי 'בנות חנה' בניהולה של הגב' רינת פורסט. [3].
- תיכון העל יסודי ' בנות חנה בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.
- סמינר'בנות חנה' בניהולה של הגב' חנה מרגליות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות - באתר
ט"ו תמוז ה'תשע"ט - ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |