חיים זאנוויל אברמוביץ
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה הרבי מריבניץ או "הריבניצער" או "הרימניצער" תרנ"ח?[1] - כ"ד תשרי תשנ"ו) היה ממוסרי הנפש בברית המועצות והיה בקשרים קרובים עם הרבי ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' מענדל פוטרפס.
תולדות חיים
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת תרנ"ח לאביו, ר' משה אברמוביץ (שהיה תלמידו של הרב אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט) ולאמו, יוטא ציפורה. אביו בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.
הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה ממש, ובגיל 18 ידע את כל הש"ס עם רש"י.
בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את הרוח הקודש שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש" (="חיים זנוויל הוא חידוש").
לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב יהודה לייב צירלסון, ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.
לאחר השואה נשאר תחת השלטון הקמוניסטי ומהל ושחט במסירות נפש – יחד עם ר' מענדל פוטרפס[2]. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב הק.ג.ב. בק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי[3].
היה ידוע בהקפדתו על טבילה במקווה במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת תיקון חצות באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).
עזב את רוסיה בשנת תשל"ג ועבר לקריית באבוב בבת ים ואחר כך לירושלים ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ונפטר במונסי באיסרו חג סוכות שנת תשנ"ו.
קשריו עם הרבי
כשהיה הריבניצער ברוסיה, שלח לו הרבי סידור תהילת השם, בו היה הריבינצער אומר מדי יום תהלים אחר תפילת שחרית. הריבניצער החששיב מאוד את הסידור שקיבל מהרבי[4] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "סידור תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.
בכ"ו סיון תשל"ד היה הריבניצער אצל הרבי ב'יחידות'[5] ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי רוסיה, ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.
כעבור קרוב לשעה[6] נכנס הרב יהודה לייב גרונר והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'יחידות' רק כעבור שעתיים[7]. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...
בתגובה על בקשתו של הרב גרונר אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, "איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"[8]...
בשנת תשנ"ב עבר עבר המשב"ק של הריבניצער לפני הרבי ב"חלוקת דולרים" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר "הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!".
משמשיו בקודש
משמשיו בקודש בארצות הברית וקנדה היו;
- הרב משה ברכואוויץ.
- הזמר החסידי רב מרדכי בן דוד וורדיגר שהיה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש מרדכי בן דוד להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר באידיש המתאר את הגעגועים אליו)[9].
- הרב יואל (יואלי'ש) קרויס שזכה ועלה לישראל והתגורר בירושלים והיה לו בית המדרש ובית הכנסת לתפילה ברחוב אביתר הכהן שכונת נווה צבי[10].
- הרב יחזקיה הופמאן.
- הרב יצחק תהילים.
- הרב אברהם שעוונלד.
- הרב אברהם הערש גליק.
- הרב אריה געלדצעלער.
- הרב משה וועג.
לקריאה נוספת
- שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
- יכולתי לשבת הרבה יותר, שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]
- ↑ ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער
- ↑ השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...
- ↑ "במחיצתו של... האדמו"ר.. מריבניץ", מאת אברהם הכהן, ברוקלין, ניו יורק, תשע"ח, עמ' 183.
- ↑ בית משיח. בית חיינו בקיץ תשל"ד (תשורה י"ד מנחם־אב (פלדמן) ע' 35
- ↑ [1] בית משיח].
- ↑ 'משפחה' גליון 1254
- ↑ "הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר". והוסיף: "ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"
- ↑ הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל" - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד
- ↑ רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס ומרת שרה קרויס, היה ירושלמער צ'למר איד, מתפלל בדבקות והתלהבות גדולה, אוהב ישראל, מכניס אורחים גדול מכל סוגי אנשים בשבתות אצלו לבית, והיה מספר עובדות והנהגות על מורו ורבו מריבניץ, זכה לעלות לא"י והתגורר בירושלים ברחוב אביתר הכהן ליד רחוב בר אילן עד לפטירתו בחודש טבת שנת תשס"ז, תולדותיו בספר מעשה אבות סימן לבנים ב' חלקים (יצא לאור על ידי בנו רבי שמואל קרויס, ירושלים ה'תשס"ח)