הרב אריה לייב קפלן (י"ט תשרי תש"ח - ט"ז אייר תשנ"ח) היה משלוחי הרבי לאוסטרליה ולארץ הקודש, עמד בראשות ארגון הגג למוסדות חב"ד בישראל, שימש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וכולל חב"ד בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש צפת.

הרב אריה לייב קפלן
[[קובץ:
|250px]]
הרב קפלן (משמאל) עם הרב לוי ביסטריצקי
לידה י"ט בתשרי תש"ח
פריז, צרפת
פטירה ט"ז באייר תשנ"ח
מקום קבורה בית העלמין בצפת
מקום מגורים צפת
תחומי עיסוק עסקן ציבורי
תפקידים נוספים משלוחי הרבי לארץ הקודש, ממייסדי קהילת חב"ד בצפת

תולדות חיים

הרב קפלן נולד בי"ט תשרי תש"ח, בפאריז שבצרפת, לאביו הרב משה בנימין קפלן ורעייתו. לאחר זמן קצר עברה המשפחה לאנגליה.

בשנת תשט"ז עברה משפחת קפלן לניו יורק, שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים 770. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ליחידות אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה, שימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת תשכ"ד למד בישיבת אחי תמימים נוארק ובשנת תשכ"ה עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי, בברוקלין.

בשנת תשכ"ז הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו לייסד את הישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן באותם ימים גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "ועד להפצת שיחות". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מאוד מהרבי.

בשנת תשל"א בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב דוד משה ליברמן רבה הראשי של אנטוורפן שבבלגיה, שהתגורר באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן. חתונתם התקיימה בח' טבת תשל"א.

מקים ומנהל קרית חב"ד צפת

הבשורה כי נבחר עלידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב חודקוב לאחר פסח תשל"ב[1]. בחודש אב תשל"ג יצא הרב קפלן בהוראת הרבי לשליחות בצפת.

עם הגיעו לצפת החל הרב קפלן בשיקום בית הכנסת "צמח צדק", לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל", בשנת תשמ"ט הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת. בשנת תשל"ד החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די בצפת, בניית השיכון הושלמה בתשל"ח.

בצפת הקים הרב קפלן מוסדות חב"דים רבים, שביניהם:הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד.

הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ תשל"ג, הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת[2].

עסקנות ציבורית בארץ הקודש

הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר ארגון הגג למוסדות חב"ד וכחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" ובהנהלת "כולל חב"ד" בארץ הקודש.

בפרשיית התרגיל המסריח נטל חלק מרכזי בהטעיית הציבור והטעיית ראשי מפלגת אגודת ישראל כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות שמעון פרס. בעקבות הפרשייה בכ"ד ניסן תש"נ כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן ע"י המזכיר הרב בנימין קליין, שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה): "1) כפשוט לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג"[3]. בהמשך, בחודש שבט תנש"א כשעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים קיבל יחס רגיל כאיש פשוט[4] ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: "אזכיר על הציון"[5].

בט"ז אייר תשנ"ח נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף באירוע חב"די חשוב, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן בל"ג בעומר בבית העלמין העתיק בצפת.

הנצחתו

חוברת "קרית חב"ד בצפת"

בתשס"ט משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.

החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.

תוכן החוברת:

  • תולדות הרב אריה לייב קפלן
  • בית כנסת צמח צדק בצפת
  • שיקום בית הכנסת
  • ייסוד קרית חב"ד בצפת
  • התפתחות קרית חב"ד בצפת
  • שליח מיוחד לצפת
  • מבצעים
  • הקמת בית חב"ד
  • הוראות מיוחדות מהרבי

קרן אריה לייב

על שמו הוקמה קרן אריה לייב.

רחוב על שמו

בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן[דרושה הבהרה]

משפחתו


מספריו

  • פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר, חלק א', תשנ"ו, חלקים א-ב בכרך אחד, תשס"ח, בעריכת בנו הרב מנחם מענדל, בהוצאת קה"ת.
  • משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג.
  • ביאורים לפירוש רש"י על התורה (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
  • ביאורים לפרקי אבות (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).


  • קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה לייב קפלן), תשמ"ב. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". [6].


כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

לקריאה נוספת

  • ימי תמימים - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
  • שבועון בית משיח 182 עמוד 74 כ"ו אייר תשנ"ח - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
  • שבועון כפר חב"ד גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
  • שבועון כפר חב"ד גיליון 2008, אייר תשפ"ג - פרק ראשון - צעירותו והתחלת עסקנות בצפת
  • תשורה משפחת קפלן, תשס"ט, מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
  • תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג, תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כפר חב"ד 2008 עמוד 78
  2. הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54
  3. מצילום הכתב יד קודש
  4. לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד
  5. ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה
  6. להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.