פרשת אחרי מות

גרסה מ־21:03, 25 בינואר 2023 מאת אליהו ב. (שיחה | תרומות) (←‏קישורים חיצונים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').

פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, פרשת קדושים.

הפרשה בקצרהעריכה

הקדמה: פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שבפרשת שמיני מסופר על מותם של שני בני אהרן הכהן, בעת שהקריבו אש זרה על המזבח, זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה התורה עם פרשיות תזריע-מצורע בהן קראנו על נגעים שונים של צרעת.

  • שני - המשך תיאור עבודת אהרן הכהן הגדול בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על עם ישראל.
  • רביעי - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ לבית המקדש.
  • חמישי - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול דם וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא שחיטה כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.
  • שישי - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם נידה (לפני שטבלה במקווה לפי דיני טהרת המשפחה).
  • שביעי - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. רש"י מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.

קישורים חיצונייםעריכה