הרב מאיר דוד כהנא (כ"ח תמוז תרצ"בי"ח חשוון תנש"א) היה ראש ישיבת הרעיון היהודי בירושלים, חבר כנסת, מנהיג "הליגה להגנה יהודית" בארצות הברית, ותנועת "כך" בארץ ישראל.

הרב כהנא בהתוועדות חסידית בישיבת תורת אמת בשנת תשמ"ו

נרצח בידי מתנקש ערבי בסיומו של נאום במנהטן, ניו יורק.

תולדות חיים

נולד וגדל בברוקלין, למד בישיבת מיר בארצות הברית. בשנת ה'תשי"ז הוסמך לרבנות, ושימש כרב בקהילת הווארד-ביץ' בקווינס.

בין השנים תשכ"ב - תשכ"ט ערך את העיתון היהודי "ג'ואיש פרס", והיה בעל טור בו עד תש"נ.

בשנת תשל"א עלה לארץ, הקים את תנועת 'כך' והתמודד בבחירות לכנסת מספר פעמים ללא הצלחה. בבחירות לכנסת ה-11, בשנת תשד"מ, הצליח להיכנס לאחר שקיבל אחוז אחד מסך הקולות.

בהיותו בכנסת היה נחשב למוקצה, עד שהרב יעקב יוסף והרב חיים דרוקמן העידו כי היו בין חברי הכנסת היחידים שנשארו לשמוע את נאומיו. בעת כהונתו הגיש הרב כהנא שתי הצעות חוק שהיו קשורות לנושא מיהו יהודי.

לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת תשמ"ט, נפסלו הרב כהנא ומפלגתו מלהתמודד לכנסת.

בי"ח חשוון תנש"א הגיע הרב כהנא לנאום במלון מריוט במנהטן. בסיום הנאום, מחבל ערבי שהתחפש לחרדי רצח אותו בירייה.

פעולותיו

הליגה להגנה יהודית

בשנת ה'תשכ"ח הקים את "הליגה להגנה יהודית" (JDL), שעסקה בהגנה על יהודים מפני אנטישמיות.

לאחר הרצחו של ר' דוד אוקינוב, הגיע כהנא לנאום בשכונת קראון הייטס על החשיבות בהחזקת נשק והגנה עצמית. הרבי ביקש מהרב דוד רסקין שיביא לו רשימה של המשתתפים באירוע.[דרוש מקור]

המאבק נגד שלטונות ברית המועצות

בין השנים תשכ"ט - תשל"א ארגן בארצות הברית הפגנות אלימות נגד השלטונות הסובייטים, במחאה על אי מתן היתרי עליה ליהודי ברית המועצות.

ההפגנות כללו הטרדה של דיפלומטים רוסיים בארצות הברית, הפרעה לאירועים של אמנים רוסיים, ואף מקרה של שימוש בחומרי נפץ כלפי השגרירות הרוסית בניו יורק.

הרבי הביע את דעתו בחריפות מספר פעמים נגד הפגנות אלו. באחת ההזדמנויות אמר הרבי כי ניסה לפעול בחשאי כדי למנוע את ההפגנות, אך מכיוון שזה לא עזר הוא אומר בגלוי כי ההפגנות רק פוגעות ביהודי ברית המועצות ולא מועילות להם.

בי"ט כסלו תש"ל הגיע כהנא להתוועדות של הרבי ב-770, אך סירב לשבת במקום מכובד שהוצע לו, בטענה כי הוא יודע שפעולותיו בנושא רוסיה גורמות לרבי עוגמת נפש, ולכן אינו רוצה שהרבי יראה אותו[דרוש מקור].

זמן מה לפני שנרצח אמר כהנא שכעת, לאחר נפילת ברית המועצות, הוא נוכח לדעת כי הרבי צדק בשיטתו[1].

מיהו יהודי

הרב כהנא היה פעיל במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי, והציע פעמים רבות אי אמון בממשלה על רקע אי תיקון החוק.

בהזדמנות מסוימת אף הגיע במיוחד מפלורידה על מנת להצביע בעד תיקון החוק[2].

מוחה על הפגיעה בכבוד הרבי

באחד הדיונים שנערכו על החוק, תקף זיידאן עטשי, חבר כנסת דרוזי ממפלגת שינוי, את דבריו של הרבי כי רק חברי כנסת יהודיים צריכים להצביע. לאחר מכן נאם הרב כהנא בכנסת ובסיום הנאום ביקש למחות על הפגיעה בכבוד הרבי וכי תובע את עלבונו של "אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד", ובסוף המחאה סיים כי "ארץ ישראל שייכת לאדמו"ר מחב"ד ולא לחבר הכנסת זיידן עטשי".

שלימות הארץ

הרב כהנא דגל בשיטה כי יש לשמור על ארץ ישראל בשלימותה, וטען כי יש להעביר את הערבים הגרים בארץ ישראל למדינות ערב השכנות, כאשר אלו שיתפנו מרצון יקבלו פיצויים, ואלו שלא יפונו בכח.

לאחר[3] הבחירות לכנסת בשנת תשד"מ שאל הרבי את המזכיר הרב יהודה לייב גרונר למי הצביעו בכפר חב"ד, וענה שהצביעו לכהנא, והרבי הגיב שזהו דבר נכון[4]

יחסיו עם הרבי

הרבי ביקר בחריפות את פעולותיו בארגון הפגנות נגד ממשלת ברית המועצות, בתקופת מסך הברזל. הרבי טען שישנם אנשים שמנצלים את תמימותו של כהנא בעניין יהודי רוסיה, ושולחים אותו להפגין למרות שהדבר מזיק ליהודים ברוסיה[דרוש מקור]. הרב כהנא מצידו אמר שהוא מבין את סברת הרבי, אך מכיון שאינו חסיד הוא מתיר לעצמו להמשיך בהפגנות.

דולר לעילוי נשמתו

כמה חודשים לאחר רצח אביו, בב' ניסן תנש"א עבר בנו, הרב בנימין כהנא הי"ד אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי ציין שהוא (בנימין) אמור לשאת נאום ובירך אותו בהצלחה. לאחר שעבר הרבי קרא לו לחזור, ונתן לו דולר נוסף באומרו "זה בשביל עליית הנשמה".

ספריו

  • האתגר - אודות ייעודו של עם ישראל.
  • לשכים בעיניכם - ספר העוסק בזכויותיהם של הערבים בארץ ישראל.
  • פירוש המכבי - פירוש על התנ"ך. הופיע על ספר שמות, דברים, שמואל, ישעיהו, תרי עשר, ותהלים.
  • ארבעים שנה - על חינוך הדור הצעיר.
  • אור הרעיון - ספר נרחב על משנתו.
  • סיפורה של הליגה להגנה יהודית - על פעולותיו נגד שלטונות ברית המועצות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מפי הרב יקותיאל מנחם ראפ, נדפס ב"תקוות מנחם" ח"ב.[דרוש מקור: מספר עמוד]
  2. ראיון עם הרב שמואל חפר
  3. על פי יומן הרב גרונר
  4. במקור (באידיש): "א גלייכע זאך"