גורל
גורל הינה שיטת הכרעה בין דברים שווים, באמצעות פתקים הנבחרים באופן אקראי, בהכרעה אלוקית, או פעולה דומה שאינה תלויה בהכרעה שכלית או ברצונו של בן אנוש.
בתנ"ך ובדברי חז"ל ישנם מופעים רבים של הגרלות שנעשו בציווי אלוקי, ובתורת החסידות מוסבר שהגורל קשור עם הדרגות הגבוהות והעצמיות ביותר, ואף מוסבר מהי ההוראה בעבודת השם מעניין הגורל.
במקורות
במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה[1].
מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים[2].
חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט[3].
מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן[4].
גם בחירתו של שאול למלך נעשית באמצעות גורל[5], כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן הדבש[6].
על נבוכדנצר מסופר בספר יחזקאל[7]שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל המן[8] שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל יונה בן אמיתי שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה[9].
בבית המקדש
בבית המקדש נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות[10]: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת קרבן התמיד והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.
כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.
בזמן המפקד במדבר לאחר חטא העגל, החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף[11].
גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים[12], וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים[13].
בהלכה
כפי שנלמד מהפסוק "תמים תהיה עם השם אלוקיך"[14], נפסק בשולחן ערוך[15] שאסור לשאול בכוכבים ומזלות ולא בגורלות.
בעל החוות יאיר כותב בספר השו"ת שלו[16] שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה.
בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם[17] אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך[18].
נידון הלכתי נוסף הוא עריכת הגרלה בשבת ובחג, שבאופן כללי נאסרה בהלכה[19], אך גם בזה יש מהפוסקים שצידדו להתיר בתנאים שונים, כגון לדבר מצווה[20].
בתורת החסידות
במושגים של תורת הקבלה הגורל הוא בחינת נוקבא ומלכות, והוא בגימטריא של רחל, ובזה עצמו יש 2 בחינות גורל, נוקבא דקדושה ונוקבא דקליפה[21].
בחסידות מוסבר בהרחבה, שכפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר[22] גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מפנימיות הרצון, ולמעלה מסדר ההשתלשלות, והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים "לפני הוי'", למעלה משם הוי'[23].
אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.
בחג הפורים
ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של חג הפורים, בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.
וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.
ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל[24].
ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא[25].
בעבודת השם
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה[26], ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'[27]
ענין נוסף בעבודת השם הקשור עם הגורל, זוהי המצווה המיוחדת השייכת לשורש נשמתו של כל יהודי ובה הוא צריך להיות זהיר במיוחד, להדר בה בזריזות ובכל כוחותיו[28].
אגרות קודש, גורל הגר"א
| ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש |
על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.
מקור ייחוס הגורל לגאון מוילנא אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו[29].
אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:
יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם"[30], ויאמר פסוק "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל[31], ויאמר: "יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק "ה' מְנָת... וגו'[32] שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק".
כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.— ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א
גם הרבי הזכיר מנהג זה:
וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב
— התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309
אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום היארצייט הראשון של אדמו"ר הריי"צ[33].
לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב"ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות האגרות קודש[34], כשרבים ממשפיעי ורבני אנ"ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר"א.
אצל רבותינו נשיאינו
|
| ערך מורחב – אורח לצדיק, חברת משניות בעל פה |
בשעת הטהרה של המגיד ממעזריטש נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ואדמו"ר הזקן זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו"ר הזקן שכיון שחז"ל אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם", יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים[35].
לרגל מלאות 100 שנה להסתלקותו של אדמו"ר הזקן תיקן אדמו"ר הרש"ב שמדי שנה ביום היארצייט שלו כ"ד טבת, יבחרו כמה שלוחים באמצעות הגרלה שייסעו להעתיר תפילה על הלאוהל של אדמו"ר הזקן בהאדיטש ויבקשו רחמים על עם ישראל. תקנה זו נקראה בשם 'אורח לצדיק'.
כאשר ייסד אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ב את 'חברת משניות בעל פה' במטרה לטהר את האויר, קבע שחלוקת המסכתות בין חברי האגודה תתבצע באמצעות גורל.
הגרלה על ספרים שהרבי השתמש בהם
אצל הרבי התקיימו הגרלות באופן תדיר על הזכות להניח ספרים במקום התפילה של הרבי במטרה שהרבי ישתמש בהם בשעת התפילות[36], וכן על הזכות להשתתף בתפילות בשנות האבל, כאשר המניינים נערכו במקומות קטנים יותר ולא בבית המדרש, וכן הגרלות דומות הקשורות לזכות ללוות את הרבי, לסייע, וכדומה.
ההגרלות על הספרים התקיימו בעיקר בשנות הלמ"ד והמ"ם, בימי שני וחמישי ראש חודש וכיו"ב, אז יצא הרבי להשתתף בתפילת הציבור על מנת לשמוע את קריאת התורה. כאשר קהל המתפללים במניין החל לגדול בשנות הלמ"ד, ואירעו מספר תקריות של מספר בחורים שרבו ביניהם על הזכות להניח את הספר עבור הרבי, התקבע הסדר שההגרלה נערכה בשעה שבע בבוקר, בין הבחורים שקמו לסדר חסידות בוקר.
בכל יום שהרבי יצא להשתתף בתפילות, נערכו 2 הגרלות, הפתק הראשון שיצא זכה להניח תהילים עבור הרבי, והשם בפתק השני היה זה שזכה להניח חומש.
רוב המשתתפים בהגרלה היו בחורי הישיבה, אך לעיתים השתתפו בה גם אורחים ובעלי בתים שנכחו במקום באותה עת. בשנים הראשונות התקיימה ההגרלה בחדר שני של הזאל הקטן, ובשנים מאוחרות יותר פוצלה ההגרלה לשניים כאשר הגרלה אחת נערכה בזאל הגדול והשניה בזאל הקטן. כאשר הגיעו חתנים, נהגו פעמים רבות לוותר להם ולהעניק להם את הזכות.
חלק מהזוכים בגורל, היו מניחים לכתחילה ספר עם כל החמישה חומשי תורה כדי שיהיה להם את הזכות ללמוד לאורך כל השנה מספר שהרבי השתמש בו, וזוכים אחרים נהגו להניח בתוך ספר התהילים שהניחו עבור הרבי פתק עם שמות לברכה.
גם בשבתות נערכו הגרלות על הזכות להניח תהילים, כיון שהרבי התפלל מתוך סידור תורה אור, אליו לא מצורף תהילים.
נוהג זה נמשך עד לפטירתה של הרבנית חיה מושקא, אז החל הרבי להתפלל באופן קבוע עם הציבור את כל התפילה והיה יורד לתפילה עם סידור ותהילים משלו.
הגרלות על נסיעה לרבי
|
| ערך מורחב – ועדת ההגרלה |
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה[37].
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים בארץ הקודש לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה לעלות לתורה בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת התקיעות, לקבל מהרבי בקבוק משקה בשביל התוועדויות בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי[38][39].
הוראות הרבי בנוגע להגרלה
במכתב ליושב ראש צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש הרב ישראל לייבוב כתב הרבי שכאשר עושים הגרלת פרסים לילדים ניתן לכלול בהגרלות אופניים או מיני מתיקה, אך לא כדור-רגל[40], וכן הורה הרבי שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת והם יהיו מרכז ההגרלה ושאר הפרסים רק בתור תוספת[41].
כאשר הרב רפאל נחמן כהן שאל את הרבי בנוגע לשינוי כללי הגרלה, השיב לו הרבי שהגרלה היא ענין שלמעלה מטעם ודעת, ולכן צריך להימנע מלהתערב בזה[42].
הרבי אף העיר פעם למארגני הגרלה לברר האם אכן נצרך להוציא הוצאה גדולה כזו על פרסים להגרלה, או שגם עם פרסים קטנים יותר יצליחו להגיע לאותה כמות של משתתפים[43].
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית ערך גורל, כרך ה' עמוד תיז ואילך
- אך בגורל יחלק את הארץ, לקט פתגמים חסידיים בענין הגורל מכתבי רבותינו נשיאינו, שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 10
- הרב חיים הלל רסקין, בעיות הלכתיות בהגרלה, גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 9
- הרב יוסף יצחק מייהיל, הימורים והגרלות, גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש'
- הרב חיים אהרון, הגרלה מוטעית, 'הוראה ומשפט' גליון סיון תשפ"א עמוד 3
קישורים חיצוניים
- הרב חיים הלל רסקין, בעיות בהגרלה במבט הלכתי, גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ"א
- הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה
- כשחסיד שאל את הרבי: האם אפשר לקנות כרטיס לוטו?
- חלק גורל וירושה - 3 רמות של התקשרות, באתר צעירי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ בראשית רבה פד, ח.
- ↑ משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.
- ↑ מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.
- ↑ סנהדרין מג, ב.
- ↑ שמואל א' י, כ-כב.
- ↑ שמואל א' יד, מא-מב.
- ↑ פרק כא.
- ↑ אסתר ג, ז.
- ↑ הפטרת יום הכיפורים.
- ↑ יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.
- ↑ זוהי הסיבה והמקור למצוות פדיון הבן לאחר לידת בן בכור.
- ↑ דברי הימים א' כד, ה.
- ↑ נחמיה י, לה.
- ↑ דברים יח, יג.
- ↑ יורה דעה קעט, א.
- ↑ סימן סא.
- ↑ שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו"ת יביע אומר לגאון הרב עובדיה יוסף חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.
- ↑ שו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 310-302, וראה בשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סימן ל', שיחת ש"פ ויחי תשמ"א. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז אגרת ה'תתב, חלק ו' א'רלח, חלק ו' א'קצב, חלק ו' א'רמב. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?, באתר 'ישיבה'.
- ↑ שו"ע או"ח סי' שכ"ב ס"ו.
- ↑ שבט הלוי ח"ט סימן עח, ועוד.
- ↑ אור התורה במדבר ד א'סג.
- ↑ משנה יומא ו, א.
- ↑ על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג. מי זאת הנשקפה, תרל"ט, ועוד.
- ↑ על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.
- ↑ תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר.
- ↑ אור התורה במדבר ד, אס.
- ↑ תורת שמואל תרל"ב חלק ב' תד.
- ↑ כדי לזהות מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, יהודי יכול להבחין שבמצווה זו יש לו קושי ואתגר מיוחד, וזהו הסימן שזו המצווה השייכת לגורל נשמתו. שיחת שבת פרשת פנחס י"ב תמוז תשי"ז.
- ↑ תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.
- ↑ בראשית ה, א.
- ↑ ויקרא טז, ח.
- ↑ תהילים טז, ה.
- ↑ מכתב ראש חודש שבט תשי"א.
- ↑ ראו ערך כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש.
- ↑ אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.
- ↑ ראו סקירה מורחבת בשבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 23. להתפלל מהסידור של הרבי, במחנה צבאות השם כ"ד אדר תש"פ עמוד 6.
- ↑ בספר "מאחורי מסך הברזל" מספר החסיד ר' רפאל נחמן כהן על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק י' עמוד רסג.
- ↑ "הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).
- ↑ ממכתב י"ד מנחם אב, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד רפט. הרבי אף הורה להשמיד את המודעות שכבר נדפסו עם הפרסומת הזו - הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג) עמוד 233.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג. ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיז.
- ↑ גליון בית חיינו 120 עמוד 6.
- ↑ הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג) עמוד 233.