הרב יוסף אברהם הלוי הלר (העלער; יליד שנת תש"ז, 1947) הוא ראש כולל מנחם שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א ומו"צ בשכונת קראון הייטס.

הרב יוסף אברהם העלר

תולדות חיים

נולד בשנת תש"ז לאביו הרב דוד הלוי הלר (נכתב העלר או העלער), המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר תוי"ט הרב יו"ט ליפמאן הלר. הרב דוד הלר שהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל של ה'שרידי אש'.

בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוועדו משפחת הלר בכללותה לבית בריסק, הביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק.

בתחילה למד הרב למד בישיבת סלבוטקה, וכאשר הרב דוד משולם סולבייטשיק פתח את ישיבת בריסק שתחתיו[1] בחר עשרה תלמידים להתחיל בה הישיבה והרב הלר זכה להיות אחד מהם, דבר שגרם שקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולבייטשיק.

נפשו נמשכה לתורת החסידות, ולאחר נשואיו התקרב לחב"ד (כדלהלן באריכות}.

הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שווצרית.

לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה בית דוד שלמה בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב זלמן שמעון דבורקין, כאשר הרב העלער נותן שיעורים, בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את מנהגי חב"ד, ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין בתשמ"ה התמנה תחתיו כראש הכולל.

כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן.

 
הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל

בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון תשנ"ב התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות בקראון הייטס בענייני נשי ובנות חב"ד ובחינוך בני ישראל.

מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס.

על אף מנהגו להימנע מלהופיע ציבורית, כאשר היה מקרה וחשש להנהגה היפך השולחן ערוך לדעתו, לא היסס להגיע ל770 ולמחות.

נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, מיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.

בעתים נדירות מאד, מוסר שיעור עיוני בישיבות תומכי תמימים ווסצ'סטר, ותומכי תמימים נייאק.

הסכמתו מופיעה בספרים רבים, יש מתוכם כחבר הבד"צ ויש כרב פרטי.

התקרבות לחב"ד ולרבי

למד בסלבודקה ישיבה בירושלים וכבר אז ניכר בו משיכה לעולם החסידות. התחילה נפשו להמשך לספרי חסידות כנועם אלימלך ומאור ושמש, שחיזקו את צמאנו לתורת החסידות, אך חיפש יותר ביאורים שזה משך אותו לתורת חב"ד.

פעם הלך עם אביו לישיבת פונביז' לשמוע שיעור מהגאון הרב שמואל רוזבסקי ע"ה, הרב הלר התלהב מאוד מהשיעור, אמר לו אביו, כל זה לא מגיע לתפילה של אמתע חסידשע רב.

בהיותו במאה שערים התחיל לשמוע לעיתים קלטות של הרבי. דבר שמשך אותו מאוד, כמו כן מאוד התרגש לראות את הדיעה הברורה של הרבי מענה לטענות הסאטמער אחרי מלחמת ששת הימים

לאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות הרב משולם דוד סולובייצ'יק, ונחשב מבכירי התלמידים בה, דבר שפעל אצלו ההרגשה שצריך משהו מעבר ללימוד הנגלה. יחד עימו למד בישיבת בריסק ידידו הגאון עזרא בנימין שוחט ראש ישיבת אור אלחנן - חב"ד. שהחזיק אותו קרוב לעניני חסידות חב"ד והרבי.

הרב סולבייטשיק מאוד קירבו ואז חשש להתקרבתו לתורת החסידות. ואף הורה לו שלא לגדל זקן. (מכתביו אל הרב שוחט הגיעו בגנבה אל הרבי, כשהרבי ראה את הוראת הרב סולבייטשיק שעצמו מגדל זקן ורק החשש על בחור שיתקרב לחב"ד גרם לו להוראות לא לגדל זקן, הגיב הרבי "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים").

בירושלים הכיר את החסיד ר' אליעזר ננס, שפעל עליו התרשמות גדולה, ר' לייזר קירבו הרבה ולמד איתו תניא, ולקוטי שיחות ולקוטי תורה, והיכנסו לעולם של תורת חב"ד. (בשנים לאחר מכן, היה נוהג ר' לייזר להתארח אצל הרב הלר).

לאחר מכן, בהיותו בבית אביו בשוויץ, המשיך להיפגש עם ר' לייזר שהיה מגיע בתור שד"ר לטובת תורת אמת. הרב ננס קיבל מהרבי הוראות מיוחדות כיצד לקרב את הרב הלר, ובניהם להוראות לרב הלר ללמוד עם רעייתו את הדברים שהוא לומר בתחילה עם הרב ננס.

כמו כן התקרב הרבה על ידי הרב אברהם צבי כהן, והרב משה וובר, שמעולם התפעל מאשיותם, וכן מהתמסורם למבצע תפלין ליד הכותל המערבי, שקירבו כל יהודים, והזכירו להם את צור מחצבתם[2].

באלול תש"ל הגיע לרבי, והתוועדות הראשונה שהיה אצל הרבי הי' ח"י אלול תש"ל.

בתשרי תשל"א הגיע יחד עם רעייתו מרת שרה טשובא יהודית ע"ה לבקר בחצרות קודשנו, באותה הזמן הציעו לו להיות ראש ישיבה של ישיבה לטאית מפורסת בשוויץ, הוא התייעץ עם המשפיע ר' מענדל פוטרפאס שנהג להיות בחודש שתרי אצל הרבי, שאמר לו, זה ירחק אותך מחב"ד.

כשנכנס ליחידות הורה לו הרבי להישאר פה.

כאחד הדברים שפעלו עליו להתקרב לחסידות חב"ד, בהיותו שוכר דירה אצל ר' משה נמנוב זכה לראות את תפילתו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, אמר שחסידות שיש בה אדם כמו ר' ניסן, זה המקום שצריך להיות.

פעם ראה הרב הלר את המזכיר ר' לייבל גורנר שאמר לו שהרבי מחפש את הספר "טיב הארץ", ספר שהיה נדיר באותם ימים, אמר לו הרב הלר יש לי את הספר, הרב רץ לביתו והביא לרבי הספר, לאחר מספר דקות הרבי הוציא את הספר, עם חתיכת נייר בתוכו, כשהרב בדק מה הרבי סימן, התברר לו שבמהדורה זו, חסר חלק מהספר, והרבי ידע הכיר את כל הספר גם ספר נדיר זה, וראה לציין שחסר כאן עמודים.

הרב נוהג לחזור על סיפור זה, ולחזור על פתגמו של הרב פוקס: אנשים רוצים לדעת איך הרבי מתנהג? הרבי יושב ולמוד יומם ולילה!

בחורף תשנ"ב הוציא לאור הספר "הילכתא למשיחא" לבאר על פי נגלה ובעמקות גדולה שהרבי מלך המשיח ואת הענין ההלכתי של קבלת מלכותו, ספרו התקבל אצל קהל הלומדים בחביבות גדולה, ורבים מתפלפלים בדבריו.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.

הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג.

חבר בבד"צ דק"ק קראון הייטס

בשנת תשמ"ו נבחר כחבר בבית דין צדק קראון הייטס בבחירות חוזרות לאחר שהרב דוד חנזין מפתח תקווה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי.

שמועה אומרת שהרבנית חיה מושקא זי"ע התבטא עליו שהוא "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). זהו ביטוי נדיר ביותר, מכיון שהרבנית זצ"ל, בדרכה בהצנע לכת, כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילה. וזה גרם לרבים מהקהל לבחור בו.

בהיותו בבית הדין, עסק הן בעניני הכשרות, והן בעניני ממונות, הרב העלער הנהיג קו תקיף במיוחד. באופן של "לא תגורו מפני איש"[3].

החל משנת תנש"א הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, בעקבות מחלתה של רעייתו.

אף לאחר שעזב את בית הדין, כאשר בשנת תש"ס ניסה מאן דהו לטעון בערכאות של עכו"ם, שבית הדין אין לו תוקף, התייצב הרב הלר בבית משפט, ואמר, שכל מה שפרש זה להבא, ואינו חוזר בו מפעולותיו בהיותו משמש כחבר הבד"צ.

ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת קראון הייטס[4] הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדין.

לפני שנסתיים הדיון התקשר אליו ראש הבית דין, בפני כולם והקליטו, בשאלה האם הוא רוצה לחזור לבית הדין, ענה הרב שיבחרו רב שלישי חדש.

במהלך השנים רצו לטעון שהוא חוזר בו מהפסקים שנתן כשישב בהרכב, ואף הביאו הדבר בפני ערכאות של גויים, והרב הלר הודיע שלא חוזר בו כלל מכל פסקיו שנתן בהיותו יושב בבית הדין.

מאז שעזב את בית הדין הרב לא עונה בשאלות בהלכות ממונות.

דרכו התורנית

 
הרב העלער בשיחה עם החוזר הרב יואל כהן, בכולל בתשע"ד. צילום: א' מחב"ד

הרב מוסר שיעורים של "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו במקום שליבו חפץ.

שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר.

הרב פירסם סדרת מאמרים בעניני הלכה, בקובץ "הדרת מלך" ובקובץ "אור ישראל". וכן בקובץ "דברי תורה" שיצא לאור על ידי הכולל שבראשו עומד.

בכלל מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדים, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתו.

אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלארים בשכונת קראון הייטס.

הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ לקראון הייטס, ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים לליובאוויטש, שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי לליובאוויטש.

הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' יום טוב ליפמן הלר, בעל ה'תוספות יום טוב'.

השקפותיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מאז עזב את תפקידו בבד"צ דשכונת קראון הייטס בשנת תנש"א כמעט לא מתערב בענינים פולטיים. אך לא נמנע מלתת שיחות בעניני השקפה בפני אברכי הכולל.

בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של חסיד.

לדעתו על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום, כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.

הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודרנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.

מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים.

השקפותיו בנושא חינוך

בדרשה שנשא בכולל בשנת תשע"א פרש את עיקר משנתו החינוכית (להלן ציטוטים נבחרים): ישנם עשרות ילדים (בין בגשמיות ובין ברוחניות) התועים בדרך (ברוחניות) ונאבדים רח"ל. ב"ה נתברכנו בהרבה מוסדות שנוסדו כדי לקרב את אותם אלו שכבר ירדו לגמרי מדרך התורה. מוסדות הללו מקרבים ומעודדים את אלו שנתרחקו, ומדריכים אותם בדרך התורה באופן המדבר אליהם, וזהו דבר גדול ויקר שאין למעלה הימנו.

אמנם האמת היא שהתועים אינם רק אלו שירדו לגמרי מן הדרך. אלא ישנם הרבה צעירים שנמצאים בכל בית מדרש ובכל ישיבה והם מבולבלים ועומדים בסכנת ירידה לגמרי מן הדרך. והנה, מלבד הסכנה שבזה, עצם זה שהם תועים ומבולבלים – הוא אבידה גדולה, שצריכים להשקיע את כל הכוחות על מנת להחזיקם ולהדריכם. משום שכל אחד ראוי שיצליח בלימוד התורה וקיום המצוות, ואין לחפש רק אחר אלו העומדים שכבר נמצאים בשאול תחתית.

מהי הדרך למנוע מלכתחילה שלא יתעה ויאבד?

לפני המלחמה לא היה מושג כזה שכולם לומדים בישיבה כל היום, ורק יחידי סגולה תמימים וכו' היו חובשים את ספסל הלימודים, והשאר היו להם חבורות, שיעורים, קביעות עתים וכו', ושאר היום היו הם עוסקים במלאכה.

כיום נתחדש מושג חדש (דבר שאין לו מקור בתורה) שכולם צריכים ללמוד גמרא דווקא, ומי שלומד משניות הדבר נחשב לו לבוז ("אה! ער לערנט משניות, א שוואכער קאפ!"); מעולם לא הייתה מציאות כזאת בישראל. לאורך הדורות למדו כ"א לפי ענינו: אחד למד גמרא פסחים והשני למד משניות טהרות, האם יעלה על הדעת לומר שהשני פחות ת"ח מהראשון?! ועד"ז השלישי שלמד חומש עם רש"י אף לו הי' מקום של כבוד בבית המדרש.

וכן הוא בלימוד הגמרא גופא: אחד לומד סוגיא ראשונה דגמרא פסחים והשני למד בפרק ערבי פסחים, האם משום כך נחשב אחד פחות מהשני?! הרי לא ייתכן שכולם ילמדו אותו ענין, שכן לא בראם הקב"ה שווים.

עיקר הרצון של כל תלמיד הוא שיצליח לפי ערכו, ואם הוא מרגיש שמצליח כפי הערך שלו, ה"ה מרגיש סיפוק והנאה בלימודו, וא"צ הוא להיות הגאון הכי גדול. משא"כ אם לומדים איתו יותר מכפי כישרונותיו או פחות מכישוריו, לא ירגיש סיפוק, ויצטער מהלימוד.

המורם מכל הנ"ל שחייב להיות בכל מוסד מחלקות. ולדוגמה: לילדים בני אותו גיל יהי' כתה אחת הלומדת גמרא, כתה שנייה הלומדת משניות על רמה גבוהה וכתה שלישית הלומדת הלכות הצריכות (סוגיות - על תפילין וכו', הלכות ליל הסדר, ויכולים להבחן ולקבל תעודה שלמדו הלכות תפילין וכו').

פסקיו המפורסמים

מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב אברהם אזדבא והרב יצחק רייטפורט ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין).

פוסק כמו כל רבני חב"ד שדין קראון הייטס הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרהסיא עם כל החומרה שבזה.

פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך.

בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ציר, אלא הולכים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פוסקים הרב ברוין והרב דווארקין) בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש. ועוד.

בתחילת שנות הנו"ן ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר הפריה מלאכותית עם מספר שאלות ומענות, ולאחר כולם אמר הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות.

בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת הערוך לנר, ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום

בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה לימוד חסידות וכו'

ספריו

 
הרב העלער מעיין בספר שיצא בהדרכתו: נר תמיד. מנחם אב תש"פ. צילום: א' מחב"ד.
  • הלכתא למשיחא כולל עיונים בעניין נשיא הדור, שופט הדור, מלך המשיח ומלכותו - לאור שיטת הרמב"ם. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל בחורף תשנ"ב
  • שיטה ברורה על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין תשנ"ג
  • שולם יהיה לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל תשמ"ט
  • ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ
  • קיצור דיני טהרה, יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער
  • טוב טעם, חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף ספר נפתלי פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי העלער
  • מאמר הלבנה של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב העלער

משפחתו

קישורים חיצוניים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.
  2. הרב הלר מספר שפעם עוד קודם התקרב לחב"ד עמד ברחבת הכותל המערבי והגיע יהודי מגודל שער וכו' ואמר לרב משה ובר שהוא מצאצאי הרב יעקב יוסף מפולנאה התרגש הרב ובר ואמר לו: אתה צאצא של בעל ה"תולדות", בהרגשות גדולה, הדבר קירב את היהודי ליהדות, ואותי לחסידות.
  3. דברים א יז.
  4. לקריאת הפסק, חב"ד אינפו.