פורים משולש הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ביום השבת, ואזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זה תיתכן רק בחג הפורים בערים המוקפות חומה, החל בט"ו באדר, שכן י"ד באדר בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

בהלכה

במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס לקריאת המגילה. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, ובגמרא הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות. ב) מכיוון שהעניים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם מתנות לאביונים, דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי[1]. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, רבי יהושע בן לוי פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום[2].

לגבי סעודת הפורים, וכן מצוות משלוח מנות המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק בתלמוד ירושלמי שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה[3]. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: הרי"ף[4], הכלבו[5], התשב"ץ[6] ועוד.

אמנם, רבי לוי בן חביב (הרלב"ח) שכיהן כרבה של ירושלים, הורה למעשה שיש לערוך את הסעושה ומשלוח המנחות בשבת, כיון שלדעתו דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת התלמוד בבלי[7] - בו נאמר שכאשר ט"ו באדר חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. וכן הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה[8].

בשולחן ערוך נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון[9], וכן כתבו רבים מהפוסקים[10]. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח[11].

דיני פורים משולש

  ערך מורחב – פורס מפה ומקדש

לפי ההכרעה המקובלת על יסוד השולחן ערוך, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:

אצל הרבי

הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"[12], ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את מבצע נרות שבת קודש, ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[13].

בשנת תשי"ד ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק כוס של ברכה במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות[14], דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות[15].

גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת תשל"ז, בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה[16]

בשנת תשמ"א[17] הרבי התפלל תפיל מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה[18] ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.

באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה[19].


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. מגילה ד, ב.
  2. מגילה ד, א.
  3. ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.
  4. מגילה ג, א מדפי הרי"ף.
  5. סוף סימן מה.
  6. ח"ג, סימן רצח.
  7. מגילה ל, א.
  8. תשובות מהרלב"ח, סימן לב.
  9. אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.
  10. ראה למשל שו"ת נודע ביהודה אורח חיים סימן מב.
  11. פרי חדש אורח חיים שם.
  12. יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב.
  13. מכתבים כלליים שנשלחו על ידי הרבי בקביעויות דומות, נדפס ב'אגרות מלך' חלק א'.
  14. מקור.
  15. יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.
  16. מקור.
  17. פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א, הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה   
  18. הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.
  19. יומן הקהל תשמ"א עמוד 111.