לילה
לילה הוא הזמן שמצאת הכוכבים, עד עלות השחר או נץ החמה (לגבי כמה דינים).
זמנים בלילה
הלילה מחולק לאשמורות[1], לדעת רבי יהודה הנשיא, ארבע אשמורות. ולדעת רבי נתן, לשלוש אשמורות. ומוכיח מהפסוק[2] "ראש האשמורה התיכונה", ואין איך שיהיה אמצע במספר זוגי, וההלכה כמותו.
חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות מלאכים ששומרים זמנם לאמירת שירה לה'[3].
הלילה בהלכה והיהדות
ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב[4]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.
מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה
- עיקר הקידוש, הוא בליל שבת.
- תיקון חצות
- תפילת ערבית
- הבדלה
- קידוש לבנה
- אכילת מצה, מצוותה רק בליל הסדר.
- אכילת קרבן פסח
- קריאת הלל בליל הסדר
- מצוות נוספות הנוהגות בליל הסדר: מצוות הגדה, ארבע כוסות, אכילת מרור, כרפס וחרוסת
- ספירת העומר
- קצירת העומר
- הדלקת נרות חנוכה
- בדיקת חמץ
- אכילה בסוכה בליל יום טוב ראשון של סוכות
דברים שאין לעשותם בלילה
לילות מיוחדים ביהדות
- ליל שישי - הלילה שאחרי יום חמישי, שבו חסידים לומדים תורה במשך כל הלילה.
- ליל הסדר
- ליל ניטל - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח בקליפות.
- שלום זכר - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
- ליל ערב הברית מילה, שבו אב התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
- לילות הושענא רבה, שביעי של פסח, וליל שבועות, בהם לא ישנים כל הלילה לפי מנהג חב"ד[6]
בתורת החסידות
לילה הוא בחינת חושך[7].כמו שכתוב[8] "ולחושך קרא לילה". דהיינו שאין מאיר גילוי אלוקות בעולם. ואז[9] אין ניכר המעלה שבדבר הטוב, והחסרון שבדבר הרע (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).
ולכן הגלות נמשלה לחושך[10], כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל בכחות הגלוים, והגאולה נמשלה ליום שהוא אור וגילוי.
הלילה גם נותן מקום להתגברות הקליפות[11]. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.
העולם הזה גם נמשל ללילה[9], מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב [12] "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן "בבוקר חסדך" שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת אמונה בלבד, שאינה חודרת בפנימיות, כי אין גילוי אלוקות.
אבל מצד שני[13], דוקא מתוך ההעלם של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו גילוים. וזהו שכתוב[14] "נפשי איויתיך בלילה", שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ תוספתא ברכות א
- ↑ שופטים ד
- ↑ מצודות ציון על שופטים ז' י"ט
- ↑ בראשית א ה
- ↑ בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך צדקה.
- ↑ היום יום כ"א ניסן - שביעי של פסח
- ↑ ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי
- ↑ בראשית א ה
- ↑ 9.0 9.1 ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי
- ↑ היום יום י"ט ניסן
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט
- ↑ תהלים צ"ב פסוק ג'
- ↑ תורה אור מקץ לז
- ↑ ישעיה כו ט