ראשי תיבות
ראשי תיבות הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').
![](/images/thumb/7/72/%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%AA.jpg/250px-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%AA.jpg)
משמעות הראשי תיבות
פעמים רבות אנו מוצאים בדרשות חז"ל שדורשים מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, ובשער היחוד והאמונה[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.
במספר מקומות[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"[3].
ראשי תיבות חסידיים
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.
ראשי תיבות נפוצים
ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
א'
- אאע"ה - אברהם אבינו עליו השלום.
- א"א - אריך אנפין / אי אפשר.
- אבי"ע - אצילות בריאה יצירה עשיה.
- אדה"ר - אדם הראשון.
- אהו"י - אהבה ויראה.
- או"א - אבא ואמא.
- אוא"ס - אור אין סוף.
- או"ח - אור חוזר.
- או"י - אור ישר.
- או"כ - אורות וכלים.
- או"מ - אור מקיף.
- או"פ - אור פנימי.
- אכו"ש - אכילה ושתיה.
- א"ס - אין סוף.
- אצי' - אצילות.
- א"ק - אדם קדמון.
ב'
- בג"ה - בינה גבורה הוד.
- ביהמ"ק - בית המקדש.
- בי"ע - בריאה יצירה עשיה.
- בל"ג - בלי גבול.
- בע"ג - בעל גבול.
ג'
ד'
- דו"ר - דחילו ורחימו.
- ד"ע - דעת עליון.
- דצח"מ - דומם צומח חי מדבר.
- ד"ת - דעת תחתון.
- דת"י - דעת תפארת יסוד.
- דתי"מ - דעת תפארת יסוד מלכות.
ה'
ו'
ז'
- ז"א - זעיר אנפין / זאת אומרת.
- זו"נ - זעיר ונוקביה.
- ז"ת - ז' תחתונות.
ח'
- חב"ד - חכמה בינה דעת.
- חג"ת - חסד גבורה תפארת.
- חו"ג - חסד וגבורה.
- חח"ן - חכמה חסד נצח.
- ח"ס - חכמה סתימאה.
- ח"ע - חכמה עילאה.
- חו"ב - חכמה ובינה.
ט'
י'
- י"ס - י' ספירות.
- ילהק"ת - יש להקדים תחילה.
- יצה"ר - יצר הרע.
- יצה"ט - יצר טוב.
- יצי"מ - יציאת מצרים.
- ישסו"ת - ישראל סבא ותבונה.
כ'
ל'
- לפה"צ - לפני הצמצום.
- לע"ל - לעתיד לבוא.
מ'
- מ"ד - מיין דכורין.
- מהו"ע - מהותו ועצמותו.
- מה"מ - מלך המשיח.
- מו"ס - מוחא סתימאה.
- מחדו"מ - מחשבה דיבור ומעשה.
- מל' - מלכות.
- ממכ"ע - ממלא כל עלמין.
- ממ"ש - משיח מנחם שמו וכן מנחם מענדל שניאורסון.[4].ממה שנאמר /שאמרנו /שכתוב /שנתבאר.
- מ"ן - מיין נוקבין
- מס"ן - מסירות נפש.
נ'
- נוק' - נוקבא.
- נה"י - נצח הוד יסוד.
- נהי"ם - נצח הוד יסוד מלכות.
- נפה"א - נפש האלוקית.
- נפה"ב - נפש הבהמית.
- נר"נ - נפש רוח נשמה.
- נרנח"י - נפש רוח נשמה חיה יחידה.
ס'
- סוכ"ע - סובב כל עלמין.
- סש"ב - ספר של בינונים.
ע'
- עולם הזה - עולם הזה.
- עד"מ על דרך משל.
- עו"ע - עילה ועלול.
- על ידי - עתיק יומין.
- ע"ס - עשר ספירות.
- ע"ק - עתיקא קדישא.
- עדאת"ג - עלמא דאתגליא.
- עדאת"כ - עלמא דאתכסיא.
- ע"ח - עץ חיים.
פ'
- פרד"ס - פשט רמז דרש סוד.
- פרד"א - פרקי דר' אלעזר.
צ'
- צ"ל - צריך להבין\צריך לומר.
ק'
- קו"ח - קו וחוט.
- ק"נ - קליפת נוגה.
- קודה"ק - קודש הקודשים.
ר'
ש'
- שבה"כ - שבירת הכלים.