ט' במנחם אב
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום צום ותענית.
ביאת המשיח
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח ששמו מנחם[1], כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי[2]". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.
הרבי כותב שהיות ומשיח נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי לקדש את הלבנה תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
מנהגי תשעה באב
ביום זה נהוגים מנהגי 'אבל' הדומים למנהגים הנוגים אצל אבל בפטירת קרוב משפחה, חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' אב.
- יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
- לובשים נעלי בד או גומי, עד צאת הצום.
- לא שומעים מוזיקה (ככל ימי בין המצרים), עד למחרת
- בתפילת שחרית לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע.
- קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.
בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי[3].
לימוד בתשעה באב
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.
את לימודי החת"ת של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור הרמב"ם היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
שבת תשעה באב
כאשר תשעה באב חל בשבת, התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת. בשבת עם קביעות כזאת, ראו על הרבי שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף בשיחות רבות ביאר את מעלת התענית כשנופל בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה.
אירועים ביהדות
- ב'תמט - עם ישראל בכה על דברי המרגלים ונגזר שלא יכנסו לארץ.
- ג'של"ח - בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים.
- ג'תתכ"ח - חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים.
- טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח הר הבית.
- ג'תתצ"ה - חורבן ביתר על ידי הרומאים - סיום מרד בר כוכבא ו-580 אלף יהודים, נרצחו. (יש אומרים בשנת ג'תת"פ.[4])
- נ' - גירוש יהודי אנגליה על ידי אדוארד הראשון.
- רנ"ב - גירוש יהודי ספרד בתקופת המלך פרננדו השני ואיזבלה.
- תצ"ו - רבי רפאל טריויש, מחבר ספר 'צח ואדום', נפטר.
- תקע"ה - רבי יעקב יצחק הורביץ - ה'חוזה מלובלין', נפטר.
- תרע"ד - פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
- תשמ"א - רבי יצחק ניסים, הראשון לציון, נפטר.
- תשס"ה - ההתנתקות בו גורשו אלפי יהודים תושבי גוש קטיף מביתם על ידי ממשלת ישראל.
ימי חב"ד
נולדו
- תש"ח - הרב יקותיאל מנחם ראפ, משגיח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 ומנהל בית חב"ד בשדה התעופה.
- תש"ט - הרב שמעון רוזנברג, מחסידי חב"ד בעפולה.
נפטרו
- תש"ח - הרב ישראל לייב ליפשיץ, חבר הנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב.
- תשס"ד - הת' ברוך משה מקמל, סופר מחונן ומראשי קופת בחורים.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - תשב"ץ חלק ג' סימן י"ח.
- ↑ איכה א, ט"ו.
- ↑ שלשלת היחס עמ' 28.
- ↑ ראה סדר הדורות
קישורים חיצונים
- תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב -
- דיני ומנהגי תשעה באב
- הרב יצחק ערד, "פנימיות החורבן"
- הרב יהודה לייב נחמנסון, הלכות ומנהגי תשעה באב
- 8 טיפים לצום קל
- וידאו מהרבי
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ז
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ט
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תש"נ
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תשנ"א
הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום |
---|
במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.
אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה. |