בית המקדש
בית המקדש הינו בית להשראת השכינה בעם ישראל, אותו מחויבים ישראל לבנות בהר הבית שבירושלים. בית המקדש היה מרכז העם היהודי, מרכז תורני ומרכז הנהגתי לאומה כולה.
אחד מהדברים המרכזים שיתווספו בגאולה לאחר שעם ישראל כולו ישב על אדמתו, הוא בנין בית המקדש, ועבודת הקרבנות.
בניית המקדש
מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים[1] שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".[2] אולם יש מהראשונים[3] שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".
ואמרו חז"ל שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק".
זמן הבנין והבונים
אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה. ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר. אך אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב.[4]
מטרת בית המקדש
כתב הרמב"ם[5]: "מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש". לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת הרמב"ם החפץ העיקרי בבית המקדש הוא המזבח עליו היו מקריבים את הקרבנות.
אך לאידך דעת הרמב"ן היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת הרמב"ן החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ארון הברית בו שרתה השכינה.
המשכן
| ערך מורחב – המשכן |
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן', המשכן הראשון הוקם על ידי משה רבינו במדבר, לאחר מכן כשנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל לאחר מכן בשילה שלוש מאות ששים ותשע שנה ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנב וגבעון.
אך עדיין לא היה 'משכן שילה' - נחלה נצחית, חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה נחלה זה ירושלים - כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית.
בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים, ובמקדש כולו היו עשוי מאבנים, בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ'דומם' לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה'צומח' - 'קרשי המשכן', ועל ה'חי' - 'יריעות'.
בית המקדש הראשון
מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר.
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך. בית המקדש הראשון עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.
אודות בית ראשון מובא בליקוטי אמרים - פרק נ"ג:
והנה כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש קדשים, היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות- שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא - שורה שם, ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז, בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים, כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא, וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי, כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי, והלוחות מעשה אלהים המה, והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים דעשיה, שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה, שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן, והן לבדן המיוחדות באור איו סוף שבתוכן הן הנקראות בשם "שכינה" השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס, ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח].
בית המקדש השני
לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, ביקש עם ישראל מכורש מלך בבל, רשות לבנות מחדש את בית המקדש, הרשות ניתנה ובני ישראל בנו את המקדש.
בית המקדש השני לא הגיע בדרגתו לבית המקדש הראשון, הן בדרגת האלוקות והן מבחינת כמה פרטים נוספים, חמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא ארון הברית שבמקומו עמדה אבן השתיה.
בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, על ידי מלכות רומי.
אודות בית שני מובא בליקוטי אמרים - פרק נ"ג:
בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה בהיכל ק"ק דעשיה, וק"ק דעשיה היה מתלבש בק"ק שבבהמ"ק שלמטה, ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים.
שריית השכינה
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי.
בקודש הקודשים, אף יכלו לראות את גילוי העצמות של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה נמנע הנמנעות חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
קישורים חיצונים
- סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים
- אתר בית המקדש - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית.
- המקדש, כליו ועבודתו באתר חב"ד בישראל
- סיור תלת מימד בבית המקדש
- הכניסה לבית המקדש - סיור בתלת מימד בתמונות
- מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים , הרב אורי ליפש -
- סיור וירטואלי בדגם בית המקדש השני המוצג במוזיאון ישראל בירושלים
- הצגה באנגלית של קעמפ 'גן ישראל' בארצות הברית על סיפור החורבן
- דברים שרציתם לשאול על בית המקדש והתביישתם לשאול - אתר
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.
- ↑ ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא הפסוק:[דרוש מקור] "לשכנו תדרשו" ונחלקו מפרשי הרמב"ם האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של עמלק לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.
- ↑ סמ"ג [דרוש מקור].
- ↑ רמב"ם פ"א הי"א
- ↑ הלכות בית הבחירה א, א.