פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כללי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פסק דין שהרבי מלך המשיח נכתב לראשונה בב' אייר תשנ"א בהתאם לדברי הרבי על כוחם של פסקי דין[1] שהרבנים צריכים לפסוק ש'כבר הגיע זמן הגאולה'. הפסק הראשון נכתב ביוזמת ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב ועליו חתומים שלושה רבנים מארץ הקודש: הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב לוי ביסטריצקי, והרב גדלי' שי' אקסלרוד, וכן חתמו עוד שני רבנים: הרב יוסף אברהם העלער, והרב גרשון מענדל גרליק. את הפסק הגישו לרבי ביום ב' אייר ה' תשנ"א בדרכו למקווה, ר' דוד נחשון אמר לרבי "פה נמצאים הפסקי דינים על הרבי מלך המשיח" הרבי סקר את כולם, ובמבט מאיר אם חיוך אמר הרבי "ישר כח, ישר כח" והכניס את הפסק דין לכיס הסירטוק. מיד לאחר מכן נסעו לקרא את הפסק על האוהל של הרבי הריי"ץ, וכאשר הם סיימו לקרוא את הפסק דין, הרבי הגיע לאוהל. משם פנו להקריא את הפסק אצל הרבנית חיה מושקא, ואצל אם המלך, הרבנית חנה. באותו ערב היה חלוקת דולרים, והרבי פנה אליהם בפנים מאוד מאירות, ולמחרת הם קיבלו תשובה מהרבי "נת' אזעה"צ והעניין [או הענינים]" (הרבי היה מזכיר "הענין" או "הענינים" על דוחו"ת בעניני משיח ואז הבינו שהרבי מרוצה מהענין).
נוסח הפסק הראשון
בית דין רבני אנ"ש בארה"ק ת"ו
מוצש"ק פ' טהרה ל' דחודש הגאולה-ניסן שהוא א' דר"ח אייר שנת נפלאות אראנו. אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות ר"ל ל"ע במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בחסדי השי"ת זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם ע"י עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה, מאות אלפי בני ובנות ישראל, אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון.
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תומ"י כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיקובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש.
שליחות לציונים ברוסיה
ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב יצאו לכיוון הציונים ברוסיה ע"מ לקרוא את פסקי הדין ביום ראשון י"ג סיון ה'תשנ"א, למוסקווא הגיעו אחר הצוהרים של יום שני י"ד סיון ומיד יצאו לכיוון ליבאוויטש, שם קראו את הפסק דין ביום שלישי ומיד שבו למוסקווא, מיד באותו ערב הם יצאו לכיוון הציון של האדמו"ר האמצעי.
כאשר חזרו לקייב קיבלו הוראה מהרבי "לנסוע למז'יבוז' עכשיו", ההוראה הגיעה כאשר כבר חזרו ממז'יבוז'...
ביום חמישי היו במז'יבוז ובליל שישי בם הלכו לקרוא את פסק הדין על האוהל של המגיד מאניפולי, וחזרו לקייב ביום שישי בבוקר.
למרות שהיה זה יום שישי הם יצאו כבר באותו היום להאדיץ' לאוהל של האדמו"ר הזקן.
בשבת הם שההו דנייפרוטרובסק ומיד לאחמ"כ המשיכו אם רכב לכיון רוסטוב שם גם כן קראו את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, כעת נשאר לנסוע לר' לוי'ק אביו של כ"ק אדמו"ר מה"מ באלמא אטא לשם נסעו בטיסה כאשר באמצע הטיסה גילו שהטייס יהודי וכמובן שמייד זכה להניח תפילין..
לאלמא אטא הגיעו בלילה שבין שני לשלישי בשעה 3 לפנות בוקר וקראו על הציון של רבי לוי יצחק שבנו בכורו "הוא גואל אחרון ... יתגלה... כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בעולם כולו".
כאשר חזרו ל770 הרבי דיבר שיחה מיוחדת על שני מרגלי חרש שדווקא שליחות זו הוכתרה בהצלחה...
ההחלטה
בחודש תשרי בשנת תשנ"ח התארגנו מספר רבנים בארץ הקודש וכתבו פסק דין שתוכנו שהרבי הוא מלך המשיח, וכבר הגיע זמן הגאולה.
התעוררות הרבנים באה בעקבות הזדמנויות רבות בהם ביקש הרבי שרבנים ינצלו את כוחם ויפסקו שהגיע זמן הגאולה ומשיח צריך לבוא.
תקופה קצרה לאחר שנכתב ה'פסק' החדש - ביקש הרב מרדכי שמואל אשכנזי מהרב יצחק ליפש שישתדל ויתעסק בהחתמת רבנים נוספים על פסק הדין. בקשתו לרב ליפש באה בעקבות נסיונו בהחתמת רבנים על 'פסק' דומה שנכתב ונחתם ע"י רבנים בין השנים תשנ"ב-תשנ"ד, ובעקבות השתדלותו בהחתמת אישי ציבור וח"כים על בקשה שהרבי מלך המשיח יגאל את עם ישראל ויבוא לארץ ישראל.
מאז נכתב פסק הדין ועד היום, הצטרפו אליו למעלה משלוש מאות רבנים מהארץ ומחו"ל, אף מחוגים שאינם נמנים על חסידי חב"ד.
יש לציין כי פסקי דינים שהרבי מלך המשיח נכתבו בגירסאות שונות כבר משנת תשנ"א, לחלק מהם התייחס הרבי בעצמו בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב, ואמר שפסקי דין אלו מזרזים את הגאולה.
בנוסף לכך הרבי עצמו ביקש פעמים רבות מרבנים שיפסקו שכבר הגיע זמן הגאולה.
נוסח ה'פסק דין'
כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים ה'תשנ"א קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז.
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל . . עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.
בשיחת קודש פר' וירא ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. עד-כאן-לשונו-הקדוש.
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: " ... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו', בחזקת שהוא משיח", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד.
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש
ראה גם
קישורים חיצוניים
- פסק הדין
- 'אתר פסק דין'
- 'העובדות שמאחורי הפסק' , קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
- כנס התעוררות ניסן תשנ"ד המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח
הערות שוליים
- ↑ לדוגמא: בעת ביקור הרבנים הראשיים י"ג אייר תשמ"ט, מאמר ד"ה אנכי הוי'- ערב שבועות תשמ"ט.