שלום דובער שור
הרב שלום דובער שור (ד' טבת תשי"ד - ג' תמוז תשנ"ג) היה שליח שנימנה על קבוצת השלוחים לארץ הקודש וכיהן כמשפיע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בד' טבת תשי"ד במונטריאול שבקנדה להוריו אסתר וחיים שניאור זלמן שור, כנין של מזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ הרב אלחנן דוב מרוזוב[1].
את שנות ילדותו עשה כתלמיד אצל סבו ר' דוד אריה לייב מרוזוב, ואת מסלול לימודיו עשה במוסדות חב"ד המקומיים במונטריאול, שם התחבב על ראש הישיבה הרב אייזיק שווי, ומונה על ידו בעודו צעיר לימים להשפיע על שאר התלמידים בישיבה.
בשנת תשל"א נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והחל לכתוב יומן אישי בו תיעד את המתרחש ב-770 ואת הנהגותיו של הרבי.
בשנת תשל"ה נשלח על ידי הרבי לישיבת תומכי תמימים ברינואה, לאחר שסיים את שנת השליחות חזר ל-770.
מאוחר יותר במהלך השנה נבחר על ידי הרבי - בעודו בחור - להימנות על קבוצת השלוחים לארץ הקודש של שנת תשל"ו.
השליחות הפרטית שהוטלה עליו הייתה להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת ובבית הכנסת צמח צדק שבירושלים ולחזק את התלמידים והאברכים הלומדים שם.
שנתיים מאוחר יותר, על פי הוראת הרבי החל להתעסק בשידוכים תוך כדי שליחותו, ובשנת תשל"ח נשא את רעייתו הדסה בתו של הרב נתן וואגל מלונדון.
לאחר נישואיו, החל לעסוק לפרנסתו בעסקי יהלומים, והמשיך במקביל לעסוק בשליחותו בהפצת תורת החסידות בין תושבי ירושלים, והתמנה לכהן כמשפיע בבית הכנסת חב"ד המרכזי בשיכון חב"ד בעיר.
היה ידוע בשפתו הרהוטה ובכשרונות ההשפעה והקירוב שלו, והצליח להחדיר את לימוד תורת החסידות בקרב שדרות רחבות מהציבור החרדי בעיר.
בג' תמוז תשנ"ג נפטר באופן פתאומי בביתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב מאיר ושרה שור משלוחי הרבי לעיר צפת
- חתנו, הרב שמואל ובת שבע סגל - משלוחי הרבי לעיר ברלין, גרמניה
- חתנו, הרב לוי וגיטה קמינצקי - שליח הרבי לעיר טומסק, רוסיה
- בנו, הרב דוד אריה ליב ונעמה שור לונדון אנגליה
- חתנו, הרב חיים הכהן ומוסיא רוזנפלד משלוחי הרבי לעיר צפת
- חתנו, הרב יוסף יצחק ורבקה בייטש - שליח הרבי לעיר לונדון, אנגליה
- חתנו הרב שניאור זלמן ושיינא ווינבערג משלוחי הרבי לעיר לונדון אנגליה
- חתנו שניאור זלמן וחוה סטילרמאן משלוחי הרבי לעיר צפת
קובץ זכרון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת יום היארצייט הראשון, ערכו חבריו קובץ זכרון בשם "דברי שלום" בו העלו על נס את פועלו ואת תולדות חייו, וכהוספה, הדפיסו את היומנים שכתב בזמן שהותו בחצר הרבי ב-770.
הקובץ נערך על ידי ידידו וחברו לשליחות, הרב אברהם ברוך פבזנר (פריז).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יומנים שכתב בתקופת שהותו ב-770:
הערות שוליים
- ↑ סבו מצד אמו, היה ר' דוד אריה לייב מרוזוב בנו הבכור של חוניע מרוזוב.