מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "מלאכים שרפים ואופנים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פליאה דעת ממני.

הניגון מלאכים שרפים ואופנים שואלים, הוא ניגון חסידי המתאר דו שיח עם המלאכים השואלים אודות הקב"ה, ומקבלים מענה שאין אפשרות להבין ולתפוס אותו מצד אחד, ומצד שני הוא נמצא בכל מקום.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכן הניגון הוא שאלות המלאכים אודות הבורא, והתשובה שמשיבים להם הוא לית אתר פנוי מיניה, לית מחשבה תפיסא ביה.

בפי חסידי חב"ד מקובל ניגון עם תוכן דומה, פרעגט דער מתנגד.

הפתיחה של ניגון זה, הוא הניגון החב"די הידוע יותר על המילים פליאה דעת ממני.

בין חסידי צאנז ידוע שהניגון היה חביב על האדמו"ר ה'דברי חיים', אלא שהניגון לא היה שלו, וקיבל אותו מאחד מצדיקי הדור, כאשר יש מסורות הטוענות שקיבל זאת מהרב הקדוש מרוז'ין[1], ויש הטוענים שקיבל אותו מאדמו"ר הצמח צדק[2].

הניגון מושר גם בפי קהילות חסידיות נוספות[3].

לפי מסורת אחרת, הרב הקדוש רבי אברהם המלאך קיבל שיר זה מתנה מהמלאכים ביום חתונתו[4].

לפי מסורת חסידי בובוב, את הניגון שמע רבי אליעזר מדזיקוב ברוז'ין, ולאחר שחזר לביתו קבע תנועה זו על "אתקינו סעודתא" בליל שבת קודש, וכך נוהגים בחסידות בובוב עד ימינו.

ניגון זה הוא ניגון קי"ג בפרוייקט מסורת הניגונים.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ:

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח:

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ:

מלאכים שרפים ואופנים, פרעגן אוי ווי, אוי וויי אוי וויי, וואו איז דער בורא, וואס ענטפערט מען זיי, לית אתר פנוי מיניה - לית אתר פנוי מיניה לית אתר פנוי מיניה.

מלאכים שרפים ואופנים פרעגן אוי ווי, אוי וויי אוי וויי, וואס איז דער בורא, וואס ענטפערט מען זיי, לית מחשבה תפיסא ביה - לית מחשבה תפיסה ביה.

מלאכים שרפים ואופנים, פרעגן וואו איז גאט, וואו איז גאט אוי ווי וואס ענטפערט מען זיי, לית אתר פנוי מיניה - לית אתר פנוי מיניה לית אתר פנוי מיניה, אוי ווי.

מלאכים שרפים ואופנים פרעגן וואס איז גאט, וואס איז גאט אוי ווי וואס ענטפערט מען זיי, לית מחשבה תפיסא ביה - לית מחשבה תפיסה ביה, אוי ווי.

תרגום:

פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ:

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח:

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ:

מלאכים שרפים ואופנים, שואלים, היכן הבורא, מה עונים להם? אין מקום פנוי ממנו.

מלאכים שרפים ואופנים שואלים, מהו הבורא, מה עונים להם, אין מחשבה תופסת בו.

מלאכים שרפים ואופנים, שואלים היכן הקב"ה, מה עונים להם? אין מקום פנוי ממנו.

מלאכים שרפים ואופנים שואלים, מהו הקב"ה, מה עונים להם, אין מחשבה תופסת בו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה
מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. לפי גירסא זו, חיבר את הניגון בשעה שהיה עצור בבית האסורים.
  2. הגרא"ז מרגליות, מאמר תפילת פתיחת אליהו חלק שני ע' ה, שפעם בא איזה חסיד מהצמח צדק להדברי חיים, ודיבר עמו אודות רבו בעל הצמח צדק, ובתוך דבריו שאל החסיד אם הדברי חיים רוצה לשמוע איזה ניגון מרבו, ואמר לו הדברי חיים בוודאי שכן, ואז שר הניגון הזה, ומאז היה הדברי חיים שר תמיד הניגון הזה.
  3. ראו לדוגמא מנשה אונגר 'חסידות ביום טוב', עמוד 110, תווים עם ניגון של הרב הקדוש רבי אהרון מקרלין על מילים אלו.
  4. קובץ שערי זבול ד, עמוד 118.