י"ד בטבת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ד בטבת הוא היום הארבעה עשר בחודש טבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ד'תתקי"ט - רבי אברהם אבן עזרא קיבל בחלום את "אגרת השבת".
- תק"א - הצלת יהודי חברון מגירוש (פורים חברון).
- תר"ז - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ה"דברי בינה"), האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא, נולד.
- תרנ"ג - רבי רפאל מאיר פניז'יל, מחבר ספר 'לב מרפא', נפטר.
- תשי"ב - רבי פנחס כליפא הכהן אזו"ג ממרקש במרוקו, נפטר.
- תש"ס - רבי צבי ברוידא, אב"ד בפתח תקווה, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ו - הרב נסים חי היוורד, מתלמידי תומכי תמימים שנחאי ותומכי תמימים מונטריאול, ומנהל 'אהלי תורה' במיאמי ביץ' ומוסדות יהודיים נוספים ברחבי העולם.
- תרצ"ד - הרב ראובן דונין, משפיע חסידי חב"ד בחיפה שזכה לקרב מאות יהודים לתורה וחסידות.
- תרצ"ה - הרב אברהם משה נפרסטק, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ומבעלי פרדס האתרוגים בכפר חב"ד.
- תשכ"ז - הרב שניאור זלמן גורליק, שליח הרבי בבאר שבע, ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשי"ג - הרב יעקב ישראל זובער, מרבני חב"ד בדורו של אדמו"ר הריי"צ, כיהן כרבה של שטוקהולם שבשוודיה, וכרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון.
- תשמ"ד - הרב אהרן כתריאל גורביץ', מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש.
- תשס"ב ר' יוסף בלקין , ממייסדי בית הכנסת חב"ד סנהדריה המורחבת בירושלים.
- תשס"ו - הרב שלום דובער פרידמן, מחסידי חב"ד בסמרקנד שמסרו נפשם על שמירת היהדות, ממייסדי ארגון שמי"ר ומתושבי שכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
- תשע"ב - הרב מרדכי מאיר בריסקי, מבוגרי תומכי תמימים אטוואצק ושנחאי, משלוחי אדמו"ר הריי"צ להפחת היהדות במונטריאול, ובשנותיו המאוחרות בקראון הייטס.
- תשע"ח - הרב זאב דב סלונים רב מרכז העיר ירושלים וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
הפתגם היומי - י"ד בטבת - מלוח היום יום |
---|
הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעל שם טוב "און ער האט מיר ארויפגעלייגט די הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם" (= "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי").
תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד. |