ינוביץ'
ינוביץ' (Янавічы ינוביצ'י, באידיש: יאנאוויטש) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
היסטוריה
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן כיהן כרב העיירה אחיו של הרבי - רבי יהודה לייב מינוביץ' (המהרי"ל), שבנוסף לרבנות בעיירה היה מהעומדים בראש ה"חדרים" שהקים אדמו"ר הזקן, ומכותבי ה"הנחות" ממאמריו. בעל מחבר ספר "שארית יהודה".
המהרי"ל חי וכיהן ברבנות עד תחילת שנת תקפ"ו ומנוחתו כבוד ביאנוביטש.
מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן בעיירה נמנה ר' ראובן סופר הידוע בשם "ראובן מיאנוביטש", שהיה הסופר סת"ם האישי של אדמו"ר הזקן וייסד על פיו את כתב חב"ד הידוע.
אדמו"ר הצמח צדק ייסד בליובאוויטש ישיבה. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה[1]. בשנים תר"ד-תר"ה, במקביל להתפשטותה של תנועת ההשכלה ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה כשביניהם הייתה ינוביץ'. בכל סניפי הישיבה למדו באותה תקופה כ-600 בחורים[2].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב התגורר בעיירה ר' אליעזר שייקביץ[3], שהיה גביר חסידי שרכש מגרשי אדמה בעיירה והקים עליהם בתים בהם שיכן אברכים חסידיים בני עניים, וכן היה מאכיל באכסניה שהקים על אם הדרך את החסידים שעברו בעיירה בדרך לליובאוויטש ובחזרתם.
יהודי ינוביץ'
בין מלחמות העולם כמחצית מתושבי העיירה היו יהודים כ-1,700 נפש. בתקופה שלאחר המהפכה הקומוניסטית פעלו בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי, ומספר יהודי היישוב הצטמצם.
בי"ז בתמוז תש"א (12 ביולי 1941), במהלך הפלישה הגרמנית, נכבשה העיירה בידי הנאצים, ועד מהרה הטילו אלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, תוך רצח של למעלה מ-200 גברים יהודים מהעיירה בכפר סמוך.
בב' באלול תש"א (25 באוגוסט 1941) רוכזו יתר יהודי העיירה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, בו שרר רעב ומחלות. בח"י אלול באותה שנה (10 בספטמבר) רצחו הגרמנים את כ-1,000 עד 1,600 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה בתעלות ליד הכפר הסמוך זייצבו. ה' יקום דמם.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |