ערכים במבט הקהל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:20, 22 בנובמבר 2023 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות) (←‏קרבן שלמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בשנת הקהל, נהג הרבי לקשר ענינים שונים בתורה למצוות הקהל, ועורר לחזק אותם ביתר שאת בשנה זו.

אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד העניינים באהבת ישראל הוא איחוד הדעות, ועל ידי הקהל - שמתכנסים כמה וכמה מבני ישראל במקום אחת, מתאחדים ומשתווים דעותיהם.

בית כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג ישראל שבאים לבית כנסת אנשים נשים וטף ושומעים קריאת התורה - ואפילו הקטנים ביותר והקטנות ביותר - שזה על דרך הקהל, שלקריאת התורה באים אפילו קטני קטנים שאינם מבינים - שיספגו אוויר תורה - ו"יתנו שכר למביאם".

ובשנת הקהל מובן שיש לחזק עניין זה.

הבית יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת הקהל - שמטרתה "ליראה את ה' אלוקיכם" יש להוסיף בלימוד הלכות לאנשים נשים וטף.

ולכל לראש - ספר היסוד ההלכתי "בית יוסף" לרבי יוסף קארו, וההלכה הראשונה שלו "שיתגבר כארי" בהשכמת הבוקר, הנוגעת לאנשים נשים וטף - המשכימים בבוקר בכל יום ואומרים "מודה אני", ונראה לומר שזו אחת ההלכות היחדות הנוגעת בשלימותה, גם לאנשים, גם לנשים וגם לטף.

מבצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת הקהל ההתחזקות במבצעים צריכה להיות ביתר שאת שהרי כל עניין המבצעים הוא לעשות מעם ישראל - "קהל אחד" - קהל גדול. בפרט מבצע אהבת ישראל הקשור במיוחד עם הקהל, מבצע טהרת המשפחה ומבצע נרות שבת קודש הקשורים עם נשים (הנשים) ומבצע חינוך (והטף).

סיום כתיבת ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיום ספר תורה הוא עניין של חידוש התורה, וכך גם הקהל הוא חידוש התורה כפי שכותב הרמב"ם שבהקהל יש להקשיב כאילו ניתנת ומתחדשת התורה ברגעים אלה.

פריה ורביה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניין הנישואין ברוחניות - הוא פרו ורבו - להעמיד עוד יהודי ועוד יהודי - "ומלאו את הארץ וכבשוה" עד שכל העולם יהא דירה בתחתונים.

וזהו גם הנקודה הכללית של הקהל - דירה בתחתונים.

ובהדגשה - שכל המשתתפים בהקהל "אנשים נשים וטף וגרך אשר בשעריך" צריכים לעסוק בפריה ורביה.

צניעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפסוק על הקהל מודגש דבר והיפוכו, מחד "הקהל את העם" - כולם ביחד - אחדות שמבטלת את הדרגות והמחיצות ביניהם, ומאידך "האנשים נשים והטף" שכל אחד מהם צריך להיות בפני עצמו.

ומכאן הוראה כי אחדות אמיתית - הקהל, תתיכן דווקא עם ההתקהלות היא על פי תורה ובצניעות - על דבר ההקהל בבית המקדש, שבאותו זמן בדיוק ובאותו מקום הייתה שמחת בית השואבה ש"נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".

ולא כדעת הטוענים שהמחציות מפרידות - להיפך, רואים במוחש שרק כך מתאחדים בשלימות, כשכל אחד משקיע עצמו בתפקידו ולא מתערב בשל חברו.

קרבן שלמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מעניניו של קרבן שלמים הוא שעושה שלום בין הכהנים, הבעלים והמזבח - וכולם מקבלים חלקים ממנו. והוא על דרך הקהל - שמאחד את כל ישראל יחד בהקהל אחד.

תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תומכי תמימים ענינו השפעה על הסביבה - "נרות להאיר", וגם הקהל ענינו השפעה על הסביבה. ועל כן על כל תמים בשנת הקהל מוטל להתעסק ביותר בהשפעה על הסביבה.