מתנה
מתנה[1] היא הענקה של דבר מה ללא תמורה, הנובעת מהנחת רוח והקרבה של נותן המתנה ממקבל המתנה[2]. המתנה נחשבת מבחינה הלכתית כקניין גמור, ונותן המתנה אינו יכול להתחרט.
המתנה בהלכה
האומנם מצד הבנה בתורה שואל? כשהוא נותן הרי זה בוודאות גמורה אצלו: א) שהוא הנותן ואני המקבל. וזהו המצב לצמיתות. ב) תיכף ומיד נחלט אצלו - כמה מופתים מוכרח אני לעשות בעניניו הפרטיים הגשמיים - שהרי קבלתי ממנו הנזכר לעיל!
ופשוט שאיני גורס כהנ"ל!
ולא שיערתי שזהו עד כדי כך שמדמה בנפשו שחס ושלום גם חסידי אדמו"ר הזקן היו כיוצא בזה.
גם להבא נא שלא יתן לי ויאמר שכוונתו אחרת וכו'. וקל להבין. ופשוט שלא אקבל.
- שונא מתנות יחיה - מקור הביטוי הוא בספר משלי[3], ואף חכמים הוסיפו והדגישו כי "משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים"[4], וכך נפסק גם להלכה[5], שעל האדם להתרחק מקבלת מתנת חינם, והוא צריך לעמול ולהתייגע.
- מתנה על מנת להחזיר - אדם הנותן לחברו מתנה בתנאי שיחזיר לו אותה, נחשבת המתנה כמתנה גמורה, ועד שיחזיר לו אותה - נחשב החפץ כשלו באופן מוחלט. השימוש הנפוץ בצורת מתנה זו הוא בחג הסוכות, בו אנו מחוייבים במצוות ארבעת המינים ביום הראשון של החג שיהיו שייכים באופן אישי לאדם המקיים את המצווה, וכאשר חסידים יוצאים למבצע לולב הם מזכים עוברים ושבים בנטילת לולב ומעניקים להם אותו ב'מתנה על מנת להחזיר'. כמו כן החסידים שזוכים לשהות בחצר הרבי ולברך על ארבעת המינים שלו, מקבלים זאת מהרבי במתנה על מנת להחזיר.
- נתינת מתנות בשבת - נתינת מתנות בשבת ויום טוב אסורה[6].
- מתנות כהונה - שבט לוי, ובתוכם הכהנים - לא קיבלו נחלה בארץ שאותה יוכלו לעבד ולהתפרנס ממנה, ובמקום זאת קבעה להם התורה 'מתנות כהונה', הכוללות אחוזים מסויימים מהתבואה שגדלה בשדות של שאר השבטים (מעשר, תרומת מעשר, ועוד), פדיון הבן, חלקים מהקרבנות הקרבים על המזבח (בקרבן שלמים), ועוד. מתנות אלו נחשבים כאוכל קדוש, ועל הכהנים להישמר ולאכול אותו בקדושה ובטהרה[7], ואסור להם לעשות במתנות אלו מסחר או לקבל אותם תמורת טובת הנאה[8], ואסור לכל אדם שאינו משבט הכהונה (המכונה בתורה לעניין זה בשם 'זר') לאכול מהמתנות. בסך הכל ישנם 24 סוגים של מתנות כהונה, כשלכל אחד מהם דינים שונים בנוגע למקום אכילתם, האנשים שמותר להם לאכול, אופן אכילתם, וזמן אכילתם.
- קניין מתנה - היות שהמתנה נחשבת כזכות לאדם המקבל אותה, חל עליה הגדר של "זכין לאדם שלא בפניו", ועל כן אפשר לזכות אדם במתנה אף בלי ידיעתו. קניין מתנה הוא קניין מוחלט שלא ניתן להשבה או לחרטה, אלא אם כן נותן המתנה יצליח להוכיח שהמתנה ניתנה בטעות והיתה על דעת שיתקיים תנאי מסויים שכעת התבטל, כגון אדם ששלח מתנה לאשה שהשתדכה, ולאחר מכן היא ביטלה את השידוך והלכה והתחתנה עם מישהו אחר[9].
- מתנת שכיב מרע - אף שעל פי הלכה הענקת מתנה רגילה תלויה בדיני הקנינים ומצריכה הגבהה וכדומה, אדם הגוסס למות ומצווה להעניק מתנה מסויימת לאדם כל שהוא ונפטר קודם שעשו מעשה של קניין, אף שבמקרה רגיל המתנה בטלה, חז"ל קבעו ש"דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמו", ויש להם תוקף גמור, וזאת על מנת להבטיח שהאדם הגוסס ידע שיעשו כדבריו, ואולי זה ייתן לו כח להתחזק מעט, ולא יוסיף בצער ובקושי שלו ויגרום לפטירתו מהר יותר[10].
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר המושג 'מתנה' בעיקר במאמרי חג השבועות ובהקשר למתן תורה וכן בשמחת תורה, היות שעל התורה נאמר "וממתנה נחליאל", שהקדוש ברוך הוא העניק אותה במתנה לבני ישראל.
בשונה מסוגי קניין אחרים, המתנה אינה תלויה בפעולות הכנה מצד מקבל המתנה, אלא היא יכולה להגיע באתערותא דלעילא מוחלטת, וכן הוא בנוגע לתורה, שהיא נעלית באין ערוך ממדרגת הנבראים, וכל אופן הנתינה שלה הוא באופן של מתנה[11].
אצל הרבי
אצל הרבי רואים שסירב במיוחד שלא לקבל מתנת חינם, והקפיד לשלם על המתנות שקיבל[12], ומספר פעמים הבהיר שהטעם להנהגתו מיוסד על דברי ההלכה שאין לקבל מתנת חינם, כפי שנאמר "שונא מתנות יחיה"[13], כאשר היו יוצאי דופן בכך, דוגמת החסיד ר' אהרון קליין שהעניק לרבי לאורך השנים מספר מתנות יקרות, וכן תלמידי בית הספר למלאכה ששיגרו לרבי סטענדער ושולחן שהכינו במגמת הנגרות, וככל הידוע הרבי לא סירב לקבלם או התנה זאת בהשתתפות כספית[14]. במעמד החלוקת דולרים, כאשר אנשים העניקו לרבי מתנות שונות השתתף הרבי בסכום סמלי והעניק עוד דולר או מספר דולרים.
אף שבנוגע למשלוח מנות הסביר הרבי שהדבר שונה[15], נהג הרבי להעביר את כל המשלוחי מנות שקיבל למכון חנה.
עם זאת, כאשר היה מדובר בכתבי יד של רבותינו נשיאינו ותלמידיהם, הסכים הרבי לקבל זאת[16].
מתנות רוחניות
הרבי עודד בצורה משמעותית הוצאה לאור של קבצים תורניים לכבוד י"א ניסן[17].
שיר 'מתנות מתנות'
לכבוד שנת ה-120 לרבי מספר חסידים בצרפת הלחינו שיר לכבוד י"א ניסן, המעודד הענקת מתנות לרבי כפי שהרבי עצמו ביקש, בהוספה בלימוד התורה.
שם השיר לקוח מהפזמון 'מתנות מתנות הביאו לאבינו'[18].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב מנחם מענדל רייצעס, הנהגת הרבי בקבלת מתנות, בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת תולדות תשע"ט עמוד 28
- יובילו שי למורא, יחס הרבי לקבל מתנות, במדור 'ניצוצי רבי' התקשרות גליון 235 פרשת בא תשנ"ט
- מעשה רבי, באתר מעיינותיך
- איך הגיב הרבי כשקנו לו מכונית חדשה?
וידאו מהמעמד 
- איזו מתנה הבאת לרבי, סיפורים על מתנות שהוענקו לרבי לאורך השנים ויחס הרבי לכך, בתוך שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ למינוח זה יש שמות נרדפים רבים הן בתנ"ך, הן בלשון חכמים, והן בשפת הדיבור הנפוצה כיום: שי ("יובילו שי למורא", תהילים עו, יב), מנחה ("מנחה היא שלוחה לאדוני", בראשית לב, יט), תשורה ("ותשורה אין להביא לאיש האלוקים", שמואל א' ט, ז), דורון ("התקין עצמו לשלושה דברים לתפילה ולדורון ולמלחמה", קהלת רבה ט), זבד ("זבדני אלוקים אותי זבד טוב", בראשית ל, כ), אשכר ("מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו", תהלים עב, י), מתת ("מתת אלוקים היא", קהלת ג, יג).
- ↑ "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא", מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.
- ↑ טז, כז.
- ↑ סוטה מז, ב.
- ↑ חושן משפט סימן רמט, ה: "מדת חסידות שלא לקבל מתנה, אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר: שונא מתנות יחיה".
- ↑ מתנה בשבת לצורך מצווה - דובר שלום.
- ↑ "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון", דברים יח, א.
- ↑ "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (מלאכי ב, ח).
- ↑ שו"ע אבן העזר סימן צא, ה. ג, ג. רמב"ם הלכות זכייה ומתנה פ"ו כ"א-כ"ג.
- ↑ רמב"ם, הלכות זכיה ומתנה פרק ח' הלכה ז.
- ↑ התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תשכ"ה, ועוד.
- ↑ להלן מקבץ דוגמאות חלקי בלבד: הרב ישעיהו הרצל הביא גארטל כמתנה לרבי מאחד מאנ"ש בירושלים, והרבי סירב לקבל בחינם (שבועון התקשרות גליון ד' עמוד אחרון). כשר' געצעל רובשקין הביא לרבי במתנה נרתיק מכסף למגילה, התנה זאת הרבי בכך שישלם 50$ עבור זאת (קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידים התמימים פורים תש"ע עמוד 55). כשהרב נפתלי רוט העביר לרבי קופסת אתרוג מכסף עם הקדשה חרוטה מהוריו, התנה זאת הרבי בכך שישלם את מחיר השווי המלא של הקופסה (עדותו, שלהי אלול תשי"ט).
- ↑ אגרות קודש כז עמוד קעד: "בנועם קיבלתי הפ"ש על ידי .. ות"ח ג"כ בעד שימת לבבה לשלוח על ידם כוס קידוש כסף. ובודאי מסרו שבהתאם למנהגי על יסוד הכתוב שונא מתנות יחיה, ביקשתי למסור תמורתו". אגרות קודש חלק י"ח עמוד קי: "בטח ידוע לו מנהגי, בלי נדר, להשתמט ממתנות. ולכן מוסגר פה תמורת הנ"ל המחאה". אגרות קודש חי"ד עמוד רג: "תשואון חן על שימת לבבו במסירת המפה על ידי מר .. שי' וכיון שהנ"ל לא ידע פרטים בזה, וע"פ מרז"ל (חולין מד, ב) מסרתיה להפנימיה דתומכי תמימים, והרי אכילה דשבת ברבים – הרי זה מצוה דרבים". ועוד.
- ↑ ראו בנוגע לר' אהרן קליין בערך אודותיו, ובנוגע לתלמידי בית הספר למלאכה - אגרות קודש חלק ט"ו עמוד מט.
- ↑ משלוח מנות - גם לעשירים, יחס הרבי למשלוחי מנות על אף הקפדתו בהלכה של 'שונא מתנות יחיה', במדור ניצוצי רבי, שבועון התקשרות 1231.
- ↑ יש הטוענים שהסיבה שבמקרים אלו הרבי לא הקפיד לשלם הוא מכיוון שאין זו מתנה אישית אלא מתנה לספריית רבותינו נשיאינו שהינה ספרייה ציבורית.
- ↑ תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול.
- ↑ - לשמיעת הניגון באתר
