ספר החסידים
ספר החסידים הוא מקבץ זכרון של כלל חסידי חב"ד ברחבי העולם, בו נרשמו שמות חסידי חב"ד לזכרון לפני הרבי על מנת שיזכיר אותם בעיתות רצון.
הכנת ה'ספר' נעשתה פעם אחת בלבד בשנת תשכ"ג, ומאז הספר לא 'עודכן' באופן מקיף שיכלול את כלל חסידי חב"ד ברחבי העולם.
היסטוריה
הבקשה הראשונה
במהלך |מסעו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עסק בארגון וסידור אגודת חסידי חב"ד וכחלק מזה סודרו פנקסים בו יוכלו להירשם החברים באגודה, כאשר בראש הפנקסים כתב אדמו"ר הריי"צ בגוף כתב יד קודש[1]: "בבקשה מאת כל ידידינו אנ"ש שי' הדרים בשכונה הזאת להכתב בספר החברים ולהשתדל בעזרתו ית' לקיים ככל האמור בהתקנות, אשר בזה יעשו נחת רוח לנשמת אבותיהם ואבות אבותיהם נ"ע, ויזכו להתקשר באילנא דחיי הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותם, ביתם, וזרעם, וזרע זרעם יחי' בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר"[2].
במקביל לזה, בי"ח שבט תר"צ הציע אדמו"ר הריי"צ במכתב מיוחד להוציא לאור ספר זכרון לכלל אנ"ש: "למזכרת נצחי לטובת אנ"ש שי' וגזע אנ"ש שי' בגשמיות וברוחניות, הנה נקבע ספר חסידים כללי אשר בו ירשמו בעזרת השם יתברך שמות כל אנ"ש שיחיו וגזע אנ"ש שיחיו וכל מחבבי תורה ומצוה יחיו למקומותם, לזכרון עולמי. ספר החסידים הכללי הוא ספר החיים אשר כל הנכתבים בו הנה בעזה"י שמותיהם יהי' נזכרים במועדים קבועים לרצון... לטובה ולברכה".
לפועל, בשל הקושי הטכני הרב באיסוף שמות כל החסידים בהתחשב בעובדה שאמצעי התקשורת לא היו מפותחים אז, והחסידים נדדו רבות ממקום למקום כשרבים מהם אף מסתתרים מאימת הק.ג.ב., ספר זה לא יצא לאור באותה שעה.
הנסיון השני
בשנת תש"ט חלה התעוררות מחודשת בנושא, ואדמו"ר הריי"צ פנה לכלל החסידים באמצעות מחנה ישראל, וביקש לקבל את תמונות אנ"ש והתמימים[3].
גם חתניו הרבי והרש"ג חיזקו את הבקשה ועוררו את אנ"ש בנושא, וכך אנו מוצאים את מכתבו של הרש"ג: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א רוצה שכל אנשי שלומנו בארץ ישראל ישלחו תמונות מהם וממשפחותיהם ולכתוב השמות מכל-אחד שעל התמונה כי מתכוננים להוציא לאור ספר התמונות מכל אנ"ש יחיו"[4], ושבועיים לאחר מכן הוסיף גם הרבי וכתב: "המכתב פונה אל המקושרים, היינו לאלו הפונים מזמן לזמן בבקשת עצה וברכה בעדם ובעד נשותיהם בניהם ובנותיהם, ומפרקים לפרקים גם פרטי מצב כל אחד ואחת מהנ"ל..."[5].
לפועל גם בפעם זו לא צלח הדבר, ולא הצליחו באותה שעה לכנס לפונדק אחד את שמותיהם ותמונותיהם של כלל החסידים.
בשנת תשט"ו קרא הרבי לחברי המזכירות הרב יהודה לייב גרונר והרב שלום מענדל סימפסון, ומסר להם את המכתבים שקיבל בשנים האחרונות וביקש מהם להכין אינדקס מסודר על פי אל"ף-בי"ת של כותבי המכתבים שם אמם ושמות ילדיהם, ובסיום העבודה עמדה הקופסה עם הכרטיסיות בסמוך לשולחן היחידות, וחמש שנים מאוחר יותר מסר הרבי קבוצת מכתבים נוספת במטרה לעדכן את הרשימה - להוציא את הנפטרים ולהוסיף את הנולדים, והדבר נשנה במהלך השנים[6].
ההוצאה לאור
בחורף של שנת תשכ"ג הפיחו החסידים חיים ביוזמה זו, והחלו בפעם השלישית לאסוף את שמותיהם ותמונותיהם של החסידים מכל רחבי תבל.
באחד המנשרים ששוגרו בחורף תשכ"ג לחסידי חב"ד נאמר: "כמו כן מתקרב והולך מועד סידור "ספר החסידים" עד יום כ"ד טבת הבא-עלינו-לטובה, ומטובם לעורר את כל אלו שעדיין לא רשמו עצמם בזה, לעשות זאת בכל ההקדם בהתחשב עם קוצר הזמן הנשאר. וכל ספק באיש זה או אחר אם שייך הוא לספר החסידים – ברור ופשוט שהוא לטוב ויש לצרפו, והרי זה ענין לפרסום ברבים...".
ביום ראשון כ"ד טבת תשכ"ג – לפני נסיעתו של הרבי להתפלל באוהל, מסרו לרבי את "ספר החסידים" בו נרשמו שמות אנ"ש לזיכרון. כאשר מסרו את הספר לרבי, אמר הרבי בין הדברים: "יהי-רצון שיהיה ספר החסידים זה – ספר החיים, חיים אמיתיים, חיים רוחניים וחיים גשמיים, חיים גשמיים וחיים רוחניים. יעזור השם-יתברך שענין זה ימשיך הצלחה בגשמיות וברוחניות. ישר כח לכל המתעסקים בזה עד עתה, עתה, וגם – לעתיד. יישר כח"[7].
ה'ספר' שהוגש לרבי, הורכב למעשה מ-3,000 כרטיסים של תמונות ושמות משפחות אנ"ש והחסידים[8].
לאחר פרסום הספר
גם בשנים שלאחר מכן, המשיך הרבי לבקש ממשפחות אנ"ש לשלוח לו תמונות של בני משפחותיהם, והרבי שמר תמונות אלו כאשר חלק מהם 'עודכנו' במקום המתאים בתוך קופסאות הכרטיסיות של 'ספר החסידים'.
התמונות שנשלחו אל הרבי, הועברו במשך הזמן למשמרת בספריית ליובאוויטש, ושימשו כמקור מידע אמין לעריכת סדרת ספרי 'תולדות חב"ד' שנערכו על ידי מנהל הספרייה הרב שלום דובער לוין. בשנת תשע"ט סרק צוות הספריה את התמונות שנשלחו אל הרבי יחד עם השמות שכתבו החסידים מצידם השני של גלויות התמונות, והעלו אותם לצפיה חופשית באתר הספריה, כאשר הפרסום עורר התרגשות רבה אצל משפחות אנ"ש. ויחד עם זה עורר פולמוס שכלל גם ביקורת על הוצאה לרשות הרבים של תמונות אישיות שנשלחו לרבי, ללא קבלת אישור מפורש מהרבי.
בחודש מנחם אב תש"פ פורסמו באתר הספריה גם תצלומי הכרטיסיות המקוריות עצמם, ובתוך התצלומים נחשפו שמות רבים, גם של כאלה שאינם נמנים בפרהסיה כחסידי חב"ד, שגם הם רשמו את עצמם כחסידי חב"ד, כגון בנו של הבבא סאלי הרב מאיר אבוחצירא, הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב ישראל הס ועוד.
במקביל לספר
הרבי ביקש לנצל את ההזדמנות שפונים לכלל החסידים, והורה להוסיף שורה בה צוין שמי שיש לו אינפורמציה חשובה נוספת, מתבקש לצרף אותה בטופס נפרד.
בעקבות בקשה זו חסידים רבים העלו את תולדותיהם ותולדות בני משפחתם על הכתב ושיגרו זאת לרבי, דוגמת הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב זושא וילימובסקי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר החסידים וספר התמונות, שבועון בית משיח גליון 1223 עמוד 31
קישורים חיצוניים
- כרטיסיות ספר החסידים באתר ספריית ליובאוויטש (סקירה אודות הפרוייקט
) - "הוא אינו לבד; יש מי שחושב עליו", ניצוצי רבי, שבועון התקשרות גליון 1208
- "ספר החסידים": אוסף אלפי שאלונים שהוצגו לרבי - נחשפים
יום ד' אב ה'תש"פ 25.07.2020 - מדוע ה'בבא מאיר' מופיע בספר החסידים? • תגלית מרתקת יום ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
- הגהות הרבי על 'ספר החסידים', בתוך קובץ 'קרא עלי מועד' בהוצאת ועד חיילי בית דוד ט' אב תשפ"ב
- הספר בעל העותק הבודד, שיצא לאחר עשרות שנים של ציפייה
הערות שוליים
- ↑ תצלום כתב היד מופיע בכתבה באתר שטורעם.
- ↑ זכרון לבני ישראל פרק כח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד רמח-רמט.
- ↑ מכתב ט' תמוז תש"ט.
- ↑ ממכתב כ"ה תמוז תש"ט, נדפס בלקוטי שיחות כרך כד עמוד 416.
- ↑ שבועון בית משיח י"א תמוז תש"פ עמוד 32.
- ↑ תורת מנחם כרך לו עמוד 33.
- ↑ בספר משבחי רבי, ארץ הקודש תש"ס, עמוד 93. כתוב שהיה כ9,000 אבל אינו נכון. הכרטיסיות שפורסמו באתר ספריית ליובאוויטש בשנת תש"פ מונים 2566 כרטיסיות בלבד.