ספר תורה
ספר תורה, הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי דיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות.
בספר מופיעה כל חמשה חומשי התורה, ואם חסר אות אחת מהתורה, הספר הינו פסול לחלוטין.
כתיבת ספר תורה
ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.
פצוע דכא
לפי שיטת אדמו"ר הזקן[1] המילה דכא שבפרשת 'תצא'[2] נכתב באלף ולא בה' (לשיטת הגר"א נכתב בה'). אדמו"ר הריי"צ העיד[3] שהיה בוורמאס בתרס"ז וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי המהר"ם מרוטנבורג ובו כתוב בא', וכן כשהיה בפראג בתרס"ח ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי עזרא הסופר וגם בו כתוב בא'. בתשע"ה התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא בא'[4].
עץ החיים
יריעות הספר מגוללות על גבי מוטות עץ. מוטות אלו, נקראים "עצי חיים".
האדמו"ר הריי"צ מבאר[5] למה קוראים להם "עץ החיים" ולא "עץ הדעת" - שהוא ענינו של התורה דעת וחכמה: כי בדעת יש חילוקים בין בני אדם (בעל דעת רחבה, או בעל דעת קטנה); אבל בחיים, כולם שוים - מי שאוחז בעץ החיים - בתורה, הוא חי.
המטפחת
על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום.
ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.
הרבי מכריע בדרך השלישית, כי המטפחת היא אכן דבר בלתי נפרד מקדושת הספר[6].
קריאת התורה
| ערך מורחב – קריאת התורה |
התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי[7], אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבשת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.
הכנסת ספר תורה
כאשר מסיימים לכתוב ספר תורה חדש, נהוג בקהילות ישראל לערוך טקס מכובד, ולהוליך את ספר התורה לבית הכנסת בתהלוכה ססגונית ברחובות העיר, ובליווי לפידים וריקודים, וביום בו מכניסים ספר תורה לאחד מבתי הכנסת בעיר נחשב הדבר כיום שמחה, ואין אומרים תחנון בכל העיר.
כאשר מגיעה התהלוכה עם ספר התורה אל בית הכנסת, יוצאים עם ספרי התורה הישנים לקבל את פניו של ספר התורה החדש. קודם שמכניסים את ספר התורה להיכל, קוראים את פסוקי 'אתה הראת' (הנאמרים מידי שנה בשמחת תורה בעת ה'הקפות').
הכנסת ספר תורה מסוגלת לענינים רבים, וישנם הנוהגים לחלק פיסות משאריות הבד ממנו תפרו את המעיל החדש לספר התורה.
על פי הוראת הרבי, אין לעכב הכנסת ספר תורה, ויש להשתדל להימנע מלטלטל אותה מעיר לעיר ככל האפשרי[8].
קישורים חיצוניים
- גלריית תמונות של הרבי לצד ספר תורה
- מכתב הרבי הריי"צ על ההנהגה בהכנסת ספר תורה hebrewbooks
- למה ספר התורה הספרדי שונה מספר התורה האשכנזי?
הערות שוליים
- ↑ שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם אגרות קודש הריי"צ חלק ד' עמ' תעח
- ↑ פרק כ"ג פסוק ב'
- ↑ היום יום - ז' אלול
- ↑ ספר תורה מהעתיקים בעולם תומך בשיטת אדמו"ר הזקן
- ↑ ליקוטי דיבורים ליקוט ג אות ד
- ↑ להרחבה ראה כאן.
- ↑ בבא קמא פב, א.
- ↑ [file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9%D7%A0.pdf מענות קודש תש"נ מענה רלז].