מגילת קהלת

מגילת קֹהֶלֶת היא אחת מחמש המגילות הנכללות בחלק הכתובים שבתנ"ך. המגילה חוברה על ידי שלמה המלך ברוח הקודש.

המגילה עוסקת בתכלית ובמטרת האדם, בשלילת עניני העולם הזה ומסיימת במסקנה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם".

שמה

שם המגילה, "קהלת", הוא אחד משמותיו של שלמה המלך שחיבר את המגילה. ישנן שתי סיבות לקריאתו בשם זה: על שם שקיהל ואסף חכמות הרבה, ועל שם שאמר את מגילה זו ב"הקהל".

כתיבתה

מגילת קהלת נאמרה על ידי שלמה המלך, במעמד כל ישראל, והיא נכתבה בזקנותו. אך המגילה נכתבה רק כמה דורות אחר כך, על ידי חזקיהו המלך.

ביקשו לגנזה

בדורות מאוחרים יותר ביקשו חז"ל לגנוז את קהלת, כמסופר בגמרא:

בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת, מפני שדבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.
תחילתו דברי תורה, דכתיב: מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . .
סופו דברי תורה, דכתיב: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

— שבת ל, ב

בהמשך, מפרטת הגמרא כמה סתירות שישנן בספר קהלת, שבגללן ביקשו החכמים לגונזו, ומיישבת אותן.

במדרש נאמרים דברים חריפים יותר: "בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות". המדרש מפרט את הפסוקים שהוקשו לחכמים בספר, לדוגמה: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך", "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" - שמהם השתמע כביכול שאין דין ואין דיין; אלא שלאחר מכן ממשיך ואומר "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", וכשראו זאת אמרו "יפה אמר שלמה". רבינו בחיי מסביר שהסיבה ששלמה אמר את דבריו כך, הוא כיון שרצה להדגיש את בחירתו החופשית של האדם שיכול גם לבחור ברע, ולכן צריך להתחזק יותר כדי לבחור בטוב.

קריאתה

נהגו בקהילות האשכנזים לקרוא מגילה זו בחג הסוכות - בשבת חול המועד, או בשמיני עצרת אם חל בשבת (ויש שנהגו לקראה בשמיני עצרת תמיד, בכל קביעות). יסוד המנהג מופיע במסכת סופרים, בה נכתב "בקהלת . . צריך לברך ולומר על מקרא מגילה" - אך לא מפורש מתי יש לקרוא במגילת קהלת.

הרבי כותב על המנהג: "מעולם לא נהגו כן בחב"ד".

קישורים חיצוניים

• מגילת קהלת בטקסט באתר דעת