ליקוטי אמרים - פרק כ"ב
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק כ"ב - מהותם של כפירה ועבודה זרה
מבוא לפרק
כפירה ועבודה זרה הם היפוכה הגמור של האמונה באחדות השם[1]. בפרק זה יתבאר כיצד תיתכן מציאות שכופרת במקור חיותה, והנובע מכך. גם עניין זה יסביר אדמו"ר הזקן על פי משל מדיבור[2]
גוף הפרק
| פרק כב |
|---|
| פרק כב רק שהתורה דברה כלשון בני אדם ונקרא בתורה דבורו של מקום ברוך הוא בשם דבור ממש כדבורו של אדם לפי שבאמת כך הוא דרך ירידת והמשכת החיות לתחתונים בצמצומים רבים ועצומים מינים ממינים שונים להבראות מהם ברואים רבים מינים ממינים שונים וכל כך גברו ועצמו הצמצומים והסתר פנים העליונים עד שיוכלו להתהוות ולהבראות גם דברים טמאים וקליפות וסטרא אחרא ולקבל חיותם וקיומם מדבר ה' ורוח פיו יתברך בהסתר פנים וירידת המדרגות ולכן נקרא אלהים אחרים מפני שיניקתם וחיותם אינה מבחינת פנים אלא מבחינת אחוריים דקדושה ופירוש אחוריים כאדם הנותן דבר לשונאו שלא ברצונו שמשליכו לו כלאחר כתפו כי מחזיר פניו ממנו משנאתו אותו כך למעלה בחינת פנים הוא פנימית הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ ה' להשפיע חיות לכל הקרוב אליו מסטרא דקדושה אבל הסטרא אחרא והטומאה היא תועבת ה' אשר שנא ואינו משפיע לה חיות מפנימית הרצון וחפצו האמיתי אשר חפץ בה ח"ו כי אם כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו רק כדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים דאכפיין לסטרא אחרא וזה נקרא בחינת אחוריים דרצון העליון ברוך הוא. והנה רצון העליון בבחינת פנים הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות ולפי שאינו שורה כלל על הסטרא אחרא וגם בחינת אחוריים של רצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש אלא מקיף עליה מלמעלה לכך היא מקום המיתה והטומאה ה' ישמרנו כי מעט מזער אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחינת אחוריים דקדושה שלמעלה הוא בבחינת גלות ממש בתוכה בסוד גלות השכינה הנ"ל ולכן נקרא בשם אלהים אחרים שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחינת גלות בתוכה אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני" ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כעבודה זרה ממש כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום ולא כפירה בה' לגמרי כדאיתא בגמרא דקרו ליה אלהא דאלהיא אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ברוך הוא מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך כנ"ל ולכן נקראים טורי דפרודא בזהר הקדוש והרי זו כפירה באחדותו האמיתית דכולא קמיה כלא חשיב ובטל באמת לו יתברך ולרצונו המחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד: |
סיכום הפרק
למרות שמצד האמת בטלים הנבראים במקורם ושורשם[3] - יחד עם זה הם גם מציאות נפרדת באמת. הדברים אינם סותרים, כי הצמצום לא עושה שינוי במהות האור אלא בפעולתו בלבד: שפעולתו לברוא את העולמות תהיה באופן שהעולמות (והנבראים) יהיו נפרדים.
כלומר, מצד האור והחיות המהווה את הנבראים - אין שום שינוי, והנבראים בטלים במקורם ושורשם. אך זה שהנבראים אינם מרגישים את שורשם אינו דמיון - הצמצום פועל שהם לא יוכלו להרגיש את מקורם[4].
מצד שני טעמים נקראות הקליפה וסטרא אחרא "אלוקים אחרים":
- א. יונקות רק מאחוריים
למרות שהם יונקות מהקב"ה חיותן היא רק מבחינת אחוריים דקדושה[5] ולא מפנימיותה.
- ב. מרגישות עצמן "אחרות"
חיות זו המצומצמת [6] אינה מלובשת בהם בפנימיות אלא מחיה אותם באופן מקיף, ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם - נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה.
מושגים יסודיים בפרק
הערות שוליים
- ↑ שנלמדה בשני הפרקים הקודמים
- ↑ כלומר, שלושת הפרקים (העניינים) המבארים את אחדות השם מוסברים ע"י שלושה משלים שונים מעניין הדיבור: א) זה שאין לעולמות ערך הוא כדוגמת הדיבור לעומת עצם הנפש. ב) זה שהעולמות בטלים במציאות הוא כדוגמת הדיבור בעודו כלול בעצם הנפש. ג) זה שהנבראים מרגישים נפרדים הוא כדוגמת הדיבור שנפרד מהאדם.
- ↑ כמבואר בשני הפרקים הקודמים
- ↑ דהיינו, הרגשתם כ"נפרדים" אינה דמיון, אלא היא היא פעולת הצמצום.
- ↑ אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. לדוגמא: אדם חולה רוצה תרופה כדי להיות בריא, הרי אין הוא רוצה בתרופה מצד עצמה אלא רק כאמצעי להיות בריא. הרצון לתרופה נקרא אחורי הרצון ואילו הרצון להיות בריא נקרא פנימיות הרצון. כך הקב"ה לא רוצה בקליפות מצד עצמן, אלא כביכול "מוכרח" להוותן כדי שתהיה לאדם בחירה
- ↑ מבחינת אחוריים, המחיה אותם
| הקודם: פרק כ"א |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק כ"ג |