האר"י
רבי יצחק לוריא (ה'רצ"ד - ה' במנחם אב ה'של"ב), המכונה האר"י הקדוש (ראשי תיבות: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק), היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו - קבלת האר"י - היתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות.
תולדות חיים
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל הרדב"ז. בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.
בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע לצפת. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי משה קורדבירו, ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של הרמ"ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.
האריז"ל הסתלק בה' במנחם אב ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת.
בשנת ה-400 לפטירתו, ה'תשל"ב, כתב הרבי מכתב כללי מיוחד לרגל ההילולא שלו[1]. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל[2].
קבלת האריז"ל
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם הרמ"ק.
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"[3]. בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"[4]; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו[5], ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו[6].
כתבי האר"י
תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל, ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:
מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי ישראל סרוג, שקבלת האר"י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר עמק המלך, וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים[7].
האריז"ל בתורת חב"ד
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.
בחסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שאור הקו יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.
כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפ' בלעם ובלק, מה שלבאר הי' צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.
האריז"ל והגאולה
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא על ידי לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.
מובן, אם כן, שאף תורת האריז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האריז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.
פיוטיו
בין השאר חיבר את הפיוטים אסדר לסעודתא ואזמר בשבחין ובני היכלא הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש בסעודה שלישית, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".
אתרי האר"י
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.
מקום קבורתו
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו. כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו ובמיוחד ביום ההילולא[8].
קישורים חיצוניים
- הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - קטעי עיתונות - באתר שטורעם
- מנחם זיגלבוים, הוא אשר נבחר להיות משיח בן דוד
| מקובלים | ||
|---|---|---|
| מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
| מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
| מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו | |
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251.
- ↑ ראה לדוגמא שיחות ה' באב תשמ"ח. תנש"א. ועוד.
- ↑ שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.
- ↑ שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.
- ↑ ראה בהרחבה בערך ישראל סרוג.
- ↑ מאת הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - באתר שטורעם