עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת נשים היא אגף בבית המקדש הממוקם מזרחית לעזרה.
שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה (מחנה שכינה) אלא בקדושת הר הבית (מחנה לויה). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים[1].
העזרה הייתה בשטח של מאה שלושים וחמש אמה אורך, על מאה שלושים וחמש אמה רוחב.
הקמתה ומטרתה
בדברי הימים[2], מתואר המעמד בו נחנכה "החצר החדשה", יהושפט המלך כינס את כל ישראל לתפילה מול "החצר החדשה" היא עזרת נשים: "ויעמוד יהושפט בקהל יהודה, וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם". מן הפסוקים ומדברי חז"ל מתברר, כי הכינו שם מקום לנשים לחוד ולגברים לחוד.
הגמרא בפסחים מבארת[3], מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי בית המקדש הראשון ונקראה "החצר החדשה". בין החידושים שהתחדשו בחצר זו: האחד - בניית חצר מיוחדת במקדש. החידוש השני - חצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים שם יוכלו להתכנס לתפילה ולעבודת ה'.
על אף שישנם מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון[4] ואף במשכן שילה[5], את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת בית המקדש השני.
מדברי חז"ל בתלמוד עולה, כי בחיי היום-יום במקדש שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה:[6] "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם בראש השנה, קרא לפניהם בתורה ועוררם לתשובה.
שמחת בית השואבה התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה[7]: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..."
ביום הכיפורים, אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא הכהן הגדול את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים[8]. מעמד "הקהל" בסוכות התקיים אף הוא בעזרת הנשים[9]. כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו בירושלים היה בעזרת הנשים[10].
לשכות עזרת נשים
בארבעת פינות העזרת נשים היו ארבע לשכות גדולות, אורכה של כל אחת מהן הייתה בת ארבעים אמה. שיעור רוחבם יש אומרים שאף הוא 40 אמה, ויש אומרים שרוחבם 30 אמה וכן דעת הרבי. לרוב הדעות היו הלשכות בתוך עזרת הנשים. אך יש מפרשים שהיו ממוקמות מחוץ לעזרת נשים ונושקות לפינות העזרה. לשכות אלו לא היו מקורות בתקרה.
רבותינו הראשונים נחלקו בדבר מקומן של ארבעת הלשכות שבעזרת נשים. לפי הרמב"ם, לשכות אלו היו בחלל הפנימי שבתוך עזרת נשים, ואילו הרא"ש (מידות ב, ב) כותב שלשכות אלו היו מחוץ לעזרת נשים ולא בתוכה.
לפי שיטת הרא"ש, יש מקום רחב בעזרת נשים לקיום המעמדים השונים שהיו בעזרה זו, כגון, שמחת בית השואבה ומעמד 'הקהל', דבר שמאפשר לציבור גדול יותר לקחת חלק במעמדים אלו. כמו כן, לפי שיטה זו, פעילות הלשכות ובהן גברים נעשית מחוץ לעזרה ובכך יכולה העזרה לממש את תפקידה כמקום תפילה ועבודה לנשים דווקא, כשהנשים יכולות להתרכז בעזרה ולשהות מרבית היום בתוכה, באין מפריע.
כך, אכן, כותב יוסף בן מתתיהו, שעזרת נשים הייתה לשימושן הבלעדי של הנשים.
לשכת הנזירים
| ערך מורחב – לשכת הנזירים |
הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות השלמים שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד.
לשכת המצורעים
לשכת המצורעים הייתה לשכה בבית המקדש בה טבלו המצורעים לפני הבאת קורבנות טהרתם. לשכה זו שכנה בעזרת הנשים, ובה היה בית טבילה. המצורע העומד להיטהר בפתח העזרה בשער ניקנור היה טובל בבית הטבילה בטרם ישלים את טהרתו, ויביא את קורבנותיו.
מקום הלשכה
בית הטבילה נקבע בעזרת הנשים בזווית הצפונית מערבית[11]. יש מי שמסביר בטעם הדבר, שקורבנות המצורע הם קדשי קדשים ושחיטתם בצפון, ועל כן המצורעים היו מגיעים לטבול ולהתכונן להבאת קורבנותיהם, ועשו זאת בצפון מערב בסמוך למקום שחיטת הקורבן בעזרה[12].
הטובלים בלשכה זו
לשכת המצורעים נקראת כך משום שהמצורעים הבאים להיטהר היו טובלים במקווה שהיה שם, זאת, בטרם יכניסו את בהונותיהם לטהרה בשער ניקנור[13]. יש אומרים, שלא רק מצורעים טבלו שם אלא כל הנכנס לעזרה היה טובל שם, אפילו אם היה טהור[14]. אלא שבתחילה כשבנו את המקווה הועידו אותו לטבילת המצורעים, ועל כן נקראה הלשכה בשם זה. רק לאחר מכן נקבע הסדר, שאף הטהורים הרוצים להיכנס לעזרה יטבלו שם[15].
שימושים נוספים ללשכה
יש מי שמסביר, שבלשכה זו היו המצורעים ממתינים לבוא הכהן המלווה אותם לשער ניקנור, שם היה סדר טהרה מיוחד למצורע להשלמת טהרתו[16]. עוד יש מי שכתב, שהמצורעים היו מבשלים בלשכה זו את קורבנותיהם[17].
הערות שוליים
- ↑ צב, א.
- ↑ כ, ב.
- ↑ צב, א.
- ↑ דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א.
- ↑ תנא דבי אליהו רבה יא.
- ↑ ט"ז, ב.
- ↑ נא, א.
- ↑ יומא סט, א.
- ↑ סוטה מא, א-ב.
- ↑ רש"י סנהדרין פו, ב.
- ↑ משנה מידות ב, ה. בפירוש הר"ש כתב שלשכה זו לא נתקדשה, ותמה עליו התוספות יום טוב, שהרי לעזרת הנשים מותר למצורע הנטהר להיכנס, שמחוסר כיפורים מותר בכניסה לשם; ונראה שכוונתו כמו שמתרץ החק נתן, שלא נתקדשה בקדושת עזרת ישראל, למרות סמיכותה לשם.
- ↑ תפארת ישראל שם אות מז.
- ↑ תוספתא נגעים ח, ט; יומא ל, ב. ראה ערך 'טהרת המצורע'.
- ↑ דעת חכמים בתוספתא שם, ובגמרא שם יש אפשרות שזו דעת רבי יהודה, ויש אפשרות בדעתו שמצורעים אינם טובלים שם אלא רק שאר הנכנסים.
- ↑ תוספות שם ד"ה רבי (וראה הסבר אחר בהערה הבאה).
- ↑ הבית השני בתפארתו עמוד קכח (ועל כן אף אם אנשים אחרים היו טובלים שם, עדיין שם זה ראוי ללשכה זו).
- ↑ תבנית היכל ספר ב פרק ו אות לח; וראה בפירוש עזרת כהנים על מידות (מהדורת תורת המקדש) עמוד שסא; וראה עוד בערך טהרת המצורע.
לשכת העצים
|
| ערך מורחב – לשכת העצים |
לשכת העצים הייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים לאש התמיד הדולקת בקביעות על מזבח הנחושת, ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש.
לשכת השמנים
|
| ערך מורחב – לשכת השמנים |
לשכת השמנים הייתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת המנורה, נסכי הקרבן ועוד.
לשכת כלי השיר
בלשכה זו הוכסנו כלי השיר של הלווים בבית המקדש הייתה ממוקמת מתחת לשער ניקנור.
מעבר לעזרת ישראל
בסוף שטח עזרת הנשים, היו חמש עשרה מדריגות אשר הובילו דרך שער ניקנור לעזרת ישראל. גובה כל מדריגה חצי אמה, ורחבה חצי אמה[1].
לשכות עזרת נשים בבית השלישי
בבית המקדש השלישי שיבנה בגאולה השלימה לשכות עזרת נשים יהיו בצורה שונה מבית שני: עזרת הנשים תקיף את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר) במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא מחוץ לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר החטאת והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.
קישורים חיצוניים
- עזרת נשים, באתר מכון המקדש
- עזרת נשים בבית המקדש באנימציה
