חסידות רוז'ין
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
שושלת רוז'ין, הם חסידויות רבות בדורנו, כולם נכדיו וממשיכי דרכו של רבי ישראל מרוז'ין,.
רבי ישראל מרוז'ין נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו. לאחר פטירתו הוקמו חסידויות שהמשיכו את שושלת בית רוז'ין: רבי שלום יוסף מסדיגורה הקים את חסידות סדיגורה בעיירת אביו ולאחר פטירתו המשיך אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה בהנהגה, לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה המשיך בהנהגה בנו רבי ישראל מסדיגורה בעל ה"אור ישראל" ובנו בכורו רבי יצחק מבויאן בעל ה"הפחד יצחק" הקים את חסידות בויאן. רבי מנחם נחום משטפנשט הקים את חסידות שטפנשט. רבי דוד משה מטשורטקוב הקים את חסידות טשורטקוב. רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין הקים את חסידות הוסיאטין. מלבד בניו הקימו נכדיו חצרות נוספות: חסידות בוהוש, חסידות וואסלוי, אוז'ירן על ידי רבי לוי יצחק מנזון, חסידות קאפיטשיניץ, חסידות פאשקאן ועוד.
מחסידיות זו עמדו רבים מהאדמו"רים בקשר עם נשיאי חב"ד.
רבי אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ היה עומד בקשר מכתבים עם הריי"צ.[1] הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. ואף בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה.[2]
רבי יצחק מבוהוש, בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[3]
אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה
רבי אברהם יעקב פרידמן שליט"א בנו של רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה זצ"ל, זקן אדמור"י בית רוז'ין, ונשיא מוסדות סדיגורה. האדמו"ר מתגורר בתל אביב, ומוסדותיו פרושים גם בערים: בני ברק וירושלים, מודיעין עילית, אשדוד, ואלעד.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[4]
בשנת תשס"ו יצא בשוב בקריאת קודש להשתתף במבצע תפילין של חב"ד.
ספריו
דברי תורתו כונסו בספר עקבי אבירים.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- עסקני חב"ד בחתונת סדיגורא
- האדמו"ר מקאפישניץ בניחום אבלים אצל הרבי שיחות קודש תשכ"א (545)
- הרבי בניחום אבלים אצל רבי אברהם יהושע העשיל מקופישניץ
הערות שוליים
- ↑ אגרות הריי"צ
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.