אתב"ש
| א"ת ב"ש | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| [[קובץ:{{{תמונה}}}|150px]] | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אי"ק בכ"ר · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא נוטריקון המהווה צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות האותיות הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הצופן לא כולל אותיות סופיות.
פיענוח הצופן
- א → ת
- ב → ש
- ג → ר
- ד → ק
- ה → צ
- ו → פ
- ז → ע
- ח → ס
- ט → נ
- י → מ
- כ → ל
- ל → כ
- מ → י
- נ → ט
- ס → ח
- ע → ז
- פ → ו
- צ → ה
- ק → ד
- ר → ג
- ש → ב
- ת → א
השימוש בצופן
בספר ירמיהו[1] מסופר על נבואת ירמיהו על בבל "מלך ששך ישתה אחריהם", ורוב המפרשים מבארים שששך הוא מלכות בבל בחילוף האותיות בצופן א"ת ב"ש.
דוגמא נוספת של שימוש בצופן זה כבר בספרי הנביאים, הוא בפסוק "ישבי לב קמי"[2] שכוונתו ל'כשדים', ועל דרך זה מפרשת הגמרא[3] שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש.
קביעות המועדים
בשולחן ערוך[4] מופיע סימן לקביעות המועדים בצופן זה, לפי ידיעת היום הראשון של חג הפסח, כיון שמספר הימים בחודש ניסן ואילך עד לחודש תשרי שאחריו הוא קבוע, על ידי זכירת סימן זה, ניתן לחשב בקלות את כל התאריכים שיבואו במחצית השנה הבאה:
- א → ת - ביום הא' שבו חל פסח, יחול תמיד תשעה באב[5], לדוגמא, אם יום ראשון של פסח חל ביום חמישי, גם תשעה באב יחול באותה שנה ביום חמישי
- ב → ש - ביום הב' של חל פסח, יחול תמיד חג שבועות
- ג → ר - ביום הג' של חל פסח, יחול תמיד ראש השנה
- ד → ק - ביום הד' של חל פסח, יחול תמיד קריאת התורה המיוחדת של סיום כל החמישה חומשי תורה, כלומר שמחת תורה (בחו"ל, ובארץ - אסרו חג סוכות)
- ה → צ - ביום הה' של חל פסח, יחול תמיד צום יום הכיפורים
- ו → פ - היום הו' של חל פסח, הוא אותו יום שבו חל פורים של אותה שנה[6]
בתורת החסידות
צופן א"ת ב"ש מובא במספר מקומות בתורת החסידות, כך לדוגמה מבואר הרמז שקיום "מצוה" ממשיך את האלוקות של שם הוי', והדבר רמוז בשם המצוה עצמה, שהאותיות מ"צ מתחלפות באתב"ש בשם י"ה, ויחד עם סיום המילה "(מצ)וה" - נוצר שם הוי'[7].
הערות שוליים
- ↑ כה, כו.
- ↑ ירמיהו נא, א.
- ↑ סנהדרין כב.
- ↑ אורח חיים תכח ג'.
- ↑ בשולחן ערוך מובא על כך הרמז, שבלשון הפסוק נאמר "על מצות ומרורים יאכלהו", שרומז גם למרירות של תענית תשעה באב על חורבן בית המקדש.
- ↑ כיון שבחלק מהשנים חשון וכסלו מלאים ובחלק חסרים, לא ניתן לחשב לפי סימן קבוע באיזה יום יחול פורים של השנה הבאה, והסימן רק מברר מתי חל חג הפורים של השנה שחלפה.
- ↑ שערי אורה שער החנוכה נ, א, מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים שכג, ועוד.