אור יהודה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שליח הרבי לאור יהודה הרב מנחם מענדל פרידמן

אור יהודה היא עיר במחוז תל אביב, ישראל. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. כיום מונה העיר כ-40,000 תושבים.

בית חב"ד

מפתח העיר אור יהודה שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה בכ"ט אלול תשמ"ז

את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב מנחם מענדל פרידמן החל משנת תש"נ.

בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר בתי חב"ד, בית כנסת, ישיבה קטנה וגדולה,מרכז חסד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.

פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת תשמ"ח. הרב טוביה בולטון ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר.

ימי בראשית

בשנת תשמ"ט, ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא 'שנת הבניין', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד.

בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מחשמל ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "לחיים" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה.

לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה.

זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת 'אור התמימים כפר חב"ד'. הרב נחום כהן שהיה אחראי מטעם צעירי אגודת חב"ד באה"ק על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב מנחם מענדל פרידמן שהיה אז חתן ב-‏770. תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש תמוז תש"נ בא בברית הנישואין עם רעייתו ובראש חודש אלול העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.

שליח לשכונת נווה סביון

השליח הרב שלמה אליעזר הכהן כץ

בשנת תשס"ד הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה. בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים ובית חב"ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב"ד.

במקום מתארגנת תהלוכת ל"ג בעומר מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים. ופועלים בשכונה כחמשה שלוחים, ביניהם: הרב יהושע אלישביץ.

בשנת תשפ"ד התווסף לשליחות בשכונה הרב שניאור זלמן קלפמן[1].

שליח לשכונת נווה רבין

הרב שלום דובער הכהן הענדל

באותה שנה נשלח הרב שלום דובער הנדל ורעייתו אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל בית הכנסת באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.

באותה שנה, בחודש אלול תשס"ד הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש כסלו תשס"ו הצטרף לשליחות בשכונה הרב מיכאל פרידמן.

בתמוז תשס"ח נערכה הכנסת ספר תורה לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר.

לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח הרב הנדל ישיבה גדולה.

בחודש אייר תש"ע, בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

בשנת תשפ"א הצטרף לשליחות בשכונה הרב זושא גורליק.

מידי שנה מתקיימת בל"ג בעומר תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים.

שליח לשכונת סקיה

בשנת תשפ"ד החל הרב מנחם מענדל אפל לפעול בשליחות בשכונה[2].

מוסדות חב"ד בעיר

סמל ישיבה

תלמוד תורה

בי"ז אלול תשנ"ו פתח הרב פרידמן תלמוד תורה חב"ד באור יהודה, תחת רשת אהלי יוסף יצחק. התלמוד-התורה שכן במבנה בית חב"ד המרכזי באור יהודה. התלמוד-תורה חודש שוב בשנת הלימודים ה'תש"ע - בבית הספר 'אור אבנר' בעיר. בתאריך י' שבט תשע"ו שונה שם התלמוד תורה ל"אור מנחם", מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה. במקביל הצטרף גם בית-ספר היסודי לבנות 'אור-חנה' למוסדות החינוך של חב"ד בעיר - בראשות השליח הרב פרידמן.

בשנת תשע"ז חלו שינויים בתלמוד תורה והוכנסו מחנכות לשכבות הבוגרות של המוסד, דבר שגרם לעזיבתם של התלמידים החב"דיים ולהקמתו של תלמוד תורה חב"די נוסף, התלמוד תורה עמד בניהולו של הרב זאב רויטמן ופעל במשך חצי שנה, מחודש תשרי עד לחודש ניסן בו נסגר. קרוב ל-100 ילדים למדו בתלמוד תורה.

חיידר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש

בשנת תשפ"ג הוקם חיידר 'אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בעיר, החיידר עומד בניהולו של הרב יהושע אלישביץ ותחת פיקוחו של שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן.

בסיוון תשפ"ד נערך ערב התרמה לטובת החיידר[3].

החיידר ממוקם בביתו של הרב אלישביץ, בקומה השניה. לחיידר חמישה כיתות, אחת מהן כיתת מכינה, כיתה א' מונה תלמיד אחד ומשולבת עם כיתה ב'.

בחיידר לומדים כ-35 ילדים.

צוות החיידר

  • הרב יהושע אלישביץ - מנהל
  • הרב מנחם מענדל פרידמן - מפקח רוחני
  • הרב עזריאל פייגלין - מחנך
  • הרב יוסף יצחק וייצהנדלר - מחנך
  • הרב מרדכי סגל - מחנך
  • הרב מנחם מענדל ריבקין - מורה עזר

ישיבות תומכי תמימים בעיר

ערך מורחב – תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)
ערך מורחב – תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)

בשנת תשס"ד פנו הרבנים שלום דובער הנדל ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב[דרוש מקור].

כך[דרושה הבהרה] קמה ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.

בשנת תשס"ט נפתחה בעיר גם הישיבה גדולה.

נשי חב"ד אור יהודה

במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-התוועדות משותפים מדי שבועיים. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי נשי חב"ד, בת מלך, בנות אח"ת - ארגון לאמירת תהלים בשבת מברכים. נשות חב"ד בעיר, בראשות הרבנית נחמה פרידמן, עורכות מדי ראש חודש ערב נשים מפואר. בכל פעם מגיעה מרצה מעניינת אחרת והנשים לא מפספסות אירוע זה.

כמו כן, נשות חב"ד מנהלות סניף שפרה ופועה פעיל שמעניק עזרה וסיוע ליולדות מתוך הקהילה. בשנת תשע"ז החל לפעול מיזם מיוחד, בניהולה של הגברת זהבה גוסיאטניסקי. המיזם מפעיל את בנות הקהילה בהתנדבות בבתי יולדות.

770

בשנת תשס"ט החלה הכנת השטח לבניית 770 באור יהודה[דרוש מקור]. הבניין ישמש כבית כנסת ובית חב"ד.

הערות שוליים


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חברון | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)