שנת הבניין

שנת תשמ"ט הוכרזה על ידי הרבי כ"שנת הבניין", בה ביקש לבנות או לרכוש בניינים חדשים ולהרחיב מבנים קיימים, ציבוריים וגם פרטיים.

לקראת סיום השנה, הודיע הרבי על השתתפות של מאה דולר שתינתן למי שיודיע על פעולותיו הן בבניית בניינים ציבוריים של תורה וחינוך והן בבניית בתים פרטיים.

רבים חשו כי זו עת רצון בה ניתנים כוחות שמימיים להצלחה, ובשנה זו הייתה תנופה אדירה של בניה בכל ריכוזי אנ"ש בעולם וכן בבתי חב"ד הפזורים ברחבי תבל.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנת תשמ"ח הרבי החל לעורר על בניית בתים. בשבת פרשת שופטים תשמ"ח הציע הרבי כי "כהכנה לשנה החדשה, יתחילו בכל מקום ומקום (או, על-כל-פנים, ההחלטה) להקים בנינים חדשים, בתי תורה, בתי תפילה, בתי גמילות חסדים, או כולם, או כולם יחד". ולקראת סיום ההתוועדות חזר הרבי וביקש שאלו העורכים מסיבות בקשר עם בניית בנינים חדשים ובתי חב"ד - יעלו להכריז על כך.

עשרה ימים לאחר מכן, בי"ז אלול תשמ"ח, התקיים המעמד הידוע של "הנחת אבן הפינה" להרחבת 770, שהיווה יריית הפתיחה לאווירה של "שנת הבניין". יומיים אחר כך, ביום חמישי י"ט אלול, נשא הרבי שיחת קודש מיוחדת, במהלכה הכריז על המבצע החדש לבניית בתים:

"כדאי ונכון ביותר להתעסק בבניית בתים חדשים, תוך ניצול כל העניינים שיכולים וצריכים לבנות, והוא בהר תליא - כי מכיוון שיכולים לבנות, כי הקדוש-ברוך-הוא נותן את היכולת לבנות, הרי זה גופא מהווה סימן והוכחה שצריכים לבנות".

הרבי ביקש לזרז את החסידים, והתבטא שצריכים 'לחטוף' את שעת הרצון של שנת תשמ"ח, ו"לעשות החלטות טובות ולהתחיל לבנות עוד בשנת 'תִשמח ותְשמח' ושנת הקהל". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו רק למבנים ציבוריים, אלא החידוש הוא בנוגע לבניית בתים פרטיים, בנייני רשות".

הדברים באו לידי ביטוי גם בשיחה שנאמרה בשבת שלאחרי המעמד והוגהה על ידי הרבי, בשיחה הדגיש הרבי כי הנחת אבן הפינה ל-770 היא פתיחת דרך ונתינת כוח לכל היהודים במקום, לבנות בניינים חדשים. הרבי הדגיש כי כוונתו לקנות ולבנות בתים חדשים, ולא רק לשפץ את הקיימים. למי שאין באפשרותו הכספית לבנות לבד, הציע הרבי לעשות שותפות עם אנשים נוספים, ולבנות. הרבי אף הוסיף ואמר כי קריאתו מופנית גם לנשים, שלהן בינה יתירה בנוגע לבניית וסידור החדרים, וסיים כי כל זה הוא הכנה לגאולה השלימה, בבית המקדש השלישי.

בעקבות שיחותיו של הרבי התעוררו אנ"ש חסידי חב"ד והשלוחים ברחבי העולם, ורבים הודיעו לרבי על החלטתם הטובה להתחיל בבניית בתים ומוסדות. הרבי מצידו הרעיף ברכות רבות על העוסקים בבנייה, ורבים הסיפורים שמתגלגלים בין אנ"ש והשלוחים על הניסים והנפלאות שראו במהלך הבניה.

הכרזת הרבי על 'שנת הבניין'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההכרזה הרשמית על שנת תשמ"ט כ"שנת הבניין", אירעה בח' תשרי תשמ"ט. ביחידות לקבוצת ידידי ליובאוויטש, פנה הרבי אל ה'גבירים', ואמר: "כל תחילת שנה, מחפשים כיוון ומטרה חדש ומיוחד, שמכיוון שבתחילת השנה מקבלים כוחות חדשים, הרי יש מרץ וחיות להתחיל בעשיית עניינים חדשים.

"ולכן הנני מאפשר לעצמי, כידיד ותיק (אלטער פריינד) שנפגש אתכם פעמים רבות - להציע בפניכם תוכנית עבודה מיוחדת לשנה זו, ובתקוה שתמלאו אותה בתכלית השלמות, ואז תוכיחו שאני לא "ידיד זקן" (אלטער פריינד), אלא "ידיד צעיר" בעל רעיונות והצעות צעירים (ובמיוחד שאינני כל כך זקן כמו שכתוב בדרכון…).

וההצעה היא: ששנה זו תקרא בשם - "שנת הבניין", שנה שבה יקדישו את מיטב המרץ והכוחות לרכישת בנינים חדשים, ובמיוחד ברכישת בנינים בשביל עניני יהדות, הפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה, בתי תורה עבודה גמילות חסדים, בתי חב"ד וכדומה.

וזאת ועוד - הבניין שקונים (או בונים) צריך להיות גדול יותר מהצורך הפעילות העכשווי, למרות שישארו חדרים פנויים, כי על ידי זה, כאשר יכנס סוחר מצליח ויראה שאינם בשימוש - הוא יחפש דרכים להוסיף בעבודה, כך, שגם חדרים אלו יבואו לידי שימוש.

ולהוסיף שאין הכוונה שיבנו בנינים חדשים, מאחר שזה לוקח זמן רב, ואפשר לקנות בנינים קיימים.

וגם לאלו שיש להם בנינים, אלא שהם בשכירות, מופנים הדברים - שיקנו את הבניניים, משום שאז יהיה יחס של יתר כבוד ויתר רצינות לפעולותיהם".

100 דולר "השתתפות של נשיא דורנו"[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר שנת הבניין הגיעה לקראת סיומה, בחודש תמוז תשמ"ט, עורר הרבי שוב בשטורעם מיוחד סביב נושא הבניה, כאשר הודיע בשבת פרשת קורח, כי "בתור השתתפות של נשיא דורנו בזה - ונתן בעז"ה סכום של מאה דולר (ובשאר המדינות - בשווי דסכום זה) למי שיודיע אודות פעולותיו בבניית בנינים של מוסדות תורה וחינוך וכיוצא בזה, והן בנית בנינים פרטיים לכאורה (או על ידי הוספת חדר וכיוצא בזה), בתנאי שבמקום (בית או חדר) חדש זה יהיה ניכר במעשה בפועל שזהו מקום תורה תפילה וצדקה".

הרבי הוסיף ואמר כי "למען הסדר - כדאי שיודיעו אודות זה בפתק נפרד (לא לערבב עם ענינים אחרים אפילו הכי טובים), ולציין על המעטפה - את המילה "בנין" או אות "ב", בכדי שידעו שזה שייך לעניין הנ"ל", ומציין כי "יתנו חלק מהמאה דולר לצדקה, והיתר - בתור השתתפות בהבניין".

המאה דולר ניתנו בצ'קים לאותם שהודיעו על פעולותיהם. בקראון הייטס הצ'קים חולקו על ידי המזכירות ובארץ הקודש על ידי הרב אפרים וולף. במקרים מיוחדים, בבניית מוסדות חינוך^[1], הרבי נתן מאה דולר לכל תורם לבניית המוסד.