עצביהם כסף וזהב (ניגון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עצביהם כסף וזהב, הוא ניגון חסידי המרחיב את האמור בפסוקים בספר תהילים[1] על החילוק בין האמונה היהודית לאמונות ההבל התפלות של הגויים, ועושה ליצנות מהעבודה זרה שלהם.

אודות הניגון

מקורו של הניגון לא ידוע, והוא מקובל גם בחצרות חסידיות אחרות, דוגמת חסידות גור בה נהוג לנגן אותו בסעודת פורים כאשר הבדחן אומר זאת לפני האדמו"ר.

בחב"ד נרשם הניגון מפי ר' שמריהו פלדמן, ומאחד מזקני החסידים בשם נחום שמריהו זאיאנץ שהעיד שהיה נוכח בשעה שהחסיד ר' דוד שטוקהומר ניגן את הניגון אצל אדמו"ר הריי"צ והיתה על פניו הבעת שחוק בשעה שניגנו ניגון זה[2].

על פי הנוסחה השניה שבניגון, כל פיסקה מצטרפת לקודמותיה באופן דומה לניגונים המסורתיים של חג הפסח חד גדיא ואחד מי יודע (בנוסחה זו, חלק מהניגון דומה בתנועותיו לניגון האחים מסלאוויטא).

מילות הניגון

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ" – אַ מויל האָבן זיי, זיי קענען נישט רעדן. אז אָך און וויי און וויסט איז זיי, אַ שטומען גאָט האָבן זיי.

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה". אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער. אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער. און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער. ווי וואויל איז צו אונזער גאט, ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" – אויגן האָבן זיי, זיי קענען נישט זעען. אז אָך און וויי און ווינט אין זיי. אַ בלינדן גאָט האָבן זיי.

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה". אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער. אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער. און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער. ווי וואויל איז צו אונזער גאט, ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא ישמעו" - אויערן האבן זיי, זיי קענען נישט הערן. אז אָך און וויי און ווינט איז זיי, אַ טויבן גאָט האָבן זיי!

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה". אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער. אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער. און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער. ווי וואויל איז צו אונזער גאט, ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

תרגום לעברית:

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ" – פה יש להם - הם לא יכולים לדבר. אוי ואבוי, והם יודעים את זה, שאלוקים אילם[3] יש להם!.

אבל "אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה". כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה, ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן. כמה מרומם הוא אלוקינו, כמה מרוממים היהודים שלו.

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" –"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ" - עיניים יש להם - הם לא יכולים לראות. אוי ואבוי, והם יודעים את זה, שאלוקים עיוור יש להם.

אבל "אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה" כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה, ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן. כמה מרומם הוא אלוקינו, כמה מרוממים היהודים שלו.

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא ישמעו" – אזנים יש להם - הם לא יכולים לשמוע. אוי ואבוי, והם יודעים את זה, שאלוקים חירש יש להם.

"אבל אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה". כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה, ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן. כמה מרומם הוא אלוקינו, כמה מרוממים היהודים שלו.

פזמון "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

ראו גם

קישורים חיצוניים



מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. קטו, ד ואילך.
  2. עלון 'עתיקין' גליון 2, י"ג אדר תשפ"א עמוד 11.
  3. שתקן