משה יצחק הכט
הרב משה יצחק העכט (תר"פ - כ"ז טבת תשנ"ב) היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת אגו"ח, ראש ישיבת אחי תמימים ווסטר וזכה מלקבל מהרבי קירובים מיוחדים.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"פ בברוקלין שבניו יורק.
כאשר הגיע לפרקו נשא בראש חודש אלול תש"א את מרת רבקה בת ר' שמעיה קרינסקי, החתונה התקיימה בבוסטון, וכאשר הנהלת הישיבה דיווחה שהתלמידים נסעו להשתתף בחתונה ללא רשות, השיב להם אדמו"ר הריי"צ: "ומה עם אהבת רעים?..."[1].
הוא נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ב לשליחות בווסטר שבארצות הברית שם תוך זמן קצר הצליח לקנות בניין[2] ובו ייסד את ישיבת אחי תמימים ווסטר והחל לשמש כראש הישיבה[3]. עוד בימים אלו החל לקבל קירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי[4]
בחודש אלול תש"ו נשלח לניו הייבן שבקונטיקט, ופעל שם במסירות נפש במשך עשרות שנים בשליחות אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן בשליחות הרבי.
זמן קצר לפני הגעתו נפתחה ישיבה שנקלעה לקשיים והרב הכט נקרא לנהל אותה. עם הגעתו לניו הייבן יחד עם ניהול הישיבה פתח בביתו בית הספר יהודי תוך שכנוע יהודים נוספים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שפתח ותוך שנים ספורים למדו בבית הספר מעל 150 תלמידים.
כמו כן דיווח לרבי על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה[5] ושביקש בכל ידידיו תרומה של 1000$ לטובת הישיבה. הרבי ענה לו:
ומאחד מהם בוודאי שלא לקח עדיין ושמו מנחם שניאורסאהן, ומצו"ב שעק השתתפות.
לתשובה צירף הרבי 1000 דולר כשאר ידידיו..
בשנת תשכ"ה פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר הרבנית חנה נפטרה בו' תשרי, ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'[6] במשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.
באותה שנה הודפסה מהדורה חדשה של הספר לקוטי תורה, בה הוכנסו כל התיקונים מלוח התיקון שבהוצאות הקודמות, נוספו אגרות רבותינו נשיאנו הנוגעים לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי הרבי. ההוצאה עלתה הון רב, והרבי ביקש מעשרה חסידים שנתנו סכום של 1000 דולר. חסידים אלו זכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית בכתב יד קדשו בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)[7]". אחד מתוך העשרה שהרבי ביקש מהם לתרום היה הרב הכט. לאחר מכן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה[8].
בשנת תשל"ד עקב קשיים בשליחות כתב הרב הכט לרבי שאולי כדאי לשלוח מישהו אחר שיהיה לו כח להתמודד גם עם קשיים אלו. הרבי ענה לו:
טרם יקראו ואני אענה - מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר"ר משה יצחק שי' הכט - וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו ואת הכוחות שניתנו להנ"ל ועל כל פנים ישתדלו להכירו עתה, ותיכף ומיד ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו'[9].
הרב הכט כיהן גם כחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית.
באחת ממענות הרבי אליו, הגדיר אותו הרבי כ'איש כללי'[10].
פטירתו והנצחתו
| ערכים מורחבים – דבר מלכות וארא (ב'), דבר מלכות משפטים (ב') |
הרב הכט הלך לבית עולמו בכ"ז טבת תשנ"ב ובהלוויתו שעברה על יד 770 השתתף גם הרבי.
בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי שיחה מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו[11].
כמו כן הקדיש הרבי שיחה על דבר ספר זכרון תפארת משה יצחק שיצא לאור לקראת ה"שלושים" לפטירתו על פי הוראת הרבי[12].
שליחויותיו
בשנת תש"ז אדמו"ר הריי"צ שלח אותו יחד עם הרש"ג אל לוס אנג'לס בכדי לקבל את פני התלמידים שהגיעו מתומכי תמימים שנחאי עקב מלחמת העולם השנייה. בשליחות זו הוא ביקר גם בקהילות יהודיות נוספות באיזור והביא להתעוררות רוחנית.
בשנת תש"ט נשלח לעודד את רוחם של הקהילה היהודית בבוגטה בירת קולומביה. לשליחות זו רצה הרב הכט לצרף את אשתו בכדי שתנפוש קצת מעבודתו השליחות, בתגובה ענה הרבי הריי"צ שאין לקחת חופשה מעבודתו השליחות אבל ראוי שיצרף את אשתו בכדי שתשפיע גם היא על נשות הקהילה היהודית בבוגטה. בחזרתם משליחות זו עברו דרך 770 וביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ דיווחו באופן מפורט על מהלך שליחותם.
בשנת תש"י הורה הרבי הריי"צ לרב הכט לנסוע לברזיל, בקיץ תש"י לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ הוא נסע לשם למשך חודשיים. על שליחות זו העניק לו הרבי פיסת בד של אדמו"ר הריי"צ לברכה והצלחה[13].
בשנת תשכ"ג תיכנן לנסוע לתקופה לארץ הקודש, בתגובה למכתבו הטיל עליו הרבי לעבור גם במדינות יוון, תורכיה, יגוסלביה, אוסטריה והולנד בכדי לחזק את הקהילות היהודיות במקומות אלו. גם בארץ הקודש היו לרב הכי שליחויות ונפגש עם רבנים ואישי ציבור בהוראת הרבי[14].
משפחתו
- בנו, הרב יוסף הכט, שליח הרבי, רבה הראשי של אילת ויו"ר מוסדות חב"ד אילת.
- בנו, הרב יהושע הכט, שליח הרבי לאורנג', קונטיקט.
- בתו מרת סימה נחמה, רעיית הרב אשר זלינגולד - משלוחי הרבי במינסוטה, ארה"ב (נפטרה בתשע"ו).
- בתו מרת שטערנא מלכה, רעיית הרב בנימין כ"ץ - ניו הייבן, קונטיקט.
- גב' דרייזל קפלון, רעיית הרב יעקב קפלון מונסי, ניו יורק.
- גב' רחל מטלס, ניו הייבן, קונטיקט.
- גב' שושנה פליג, מונטריאול, קנדה.
- גסו, יוד'ל קרינסקי.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן נוימן, געוואלד, ר' משה, מה תהיה התכלית?, שבועון בית משיח, גיליון 1348 עמוד 26-31 (תשפ"ג)
קישורים חיצוניים
- מכתבים מענות וסיפורים, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א
- הרבי יוצא ללוית הרב משה יצחק הכט (וידאו)
- השיחה בקשר לפטירת הרב משה יצחק הכט
- הקובץ 'געוואלד ר' משה' ● ועד חיילי בית דוד
הערות שוליים
- ↑ החתונה גרמה לקידוש השם גדול, שראוה כיצד ניתן לחנך תלמידים יראי שמים גם באמריקה המודרנית. ראו מכתבו של אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש חלק ג' אגרת א'תקכח, לרב מרדכי סאוויצקי.
- ↑ דבר שהיה קשה באותה תקופה - מלחמת העולם השנייה
- ↑ מכתב אדמו"ר הריי"צ מכ"א אלול. מכתב אדמו"ר הריי"צ כרך י"ז אגרת ו'תרכז
- ↑ לדוגמה בח' שבט תש"ה בזמן שהותו בווסטר, קיבל מכתב ששיגר הרבי בתור יו"ר ועד הפועל של המרכז לענייני חינוך בו כותב הרבי שהוא שולח לו שני ספרים אפילו שלא הספיקו להגיה אותם מטעויות כדי שהרב הכט יוכל לבחור משם חומר לנאומיו אבל שלא יתן לאחרים לקרוא קודם שמברר אם זה נכון. וראה מכתב ששלח אליו הרבי בי"ג ניסן תש"ח
- ↑ דינר שנערך לטובת הישיבה
- ↑ במענה מראש חודש שבט תשכ"ה (מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו), שלל הרבי את הוספת שם המשפחה 'שניאורסון', והתנה זאת בכך ששם זה לא 'נתפס' כבר על ידי ארגון אחר: 1) שם המשפחתי – אין להזכיר בכגון זה [וכנראה מהשמות שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר: בית רבקה וכו']. 2) ע"פ הנ"ל מובן – שכדאי הוספת התיבה "בית", היינו "בית-חנה". 3) אלא שצריך לברר מקודם – האם לא תפסו שם זה מחוץ לחב"ד. ויהא בשטומו"צ. ואזכיר עה"צ להצלחה רבה.
- ↑ לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
- ↑ שיחת פורים תשכ"ה.
- ↑ פרשת כי תבוא
- ↑ בקובץ 'געוואלד ר' משה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד.
- ↑ השיחה הוגהה ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 268. דבר מלכות שיחת ש"פ וארא ב'.
- ↑ השיחה הוגהה ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 377. דבר מלכות שיחת ש"פ משפטים ב'.
- ↑ לאחר זמן ביקש הרבי את החתיכח בחזרה
- ↑ ביניהם ביקר גם את מר שניאור זלמן שז"ר