תשובה
תשובה היא מצווה המוטלת על מי שנכשל בעבירה, שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו להתוודות ולבקש מחילה מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך בעבודת השם וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא בעל תשובה, ומדריגתו גבוהה מדרגת צדיק שלא חטא.
על פי תורת החסידות, התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של הנפש האלוקית לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהייתה טרם ירידתה לעולם הזה, להיות דבוקה בקדוש ברוך הוא.
באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: תשובה תתאה היא התשובה על העבירות, ותשובה עילאה היא השבת הנפש האלוקית לשרשה.
אדמו"רי חב"ד ייחסו לעבודת התשובה משמעות רבה, כמסופר שאדמו"ר הזקן הגדיר את עבודתו[1], שתפקידו לעשות בעלי תשובה[דרוש מקור]. כן ישנה אריכות רבה בתורת החסידות בנושא זה. כמה ספרי חסידות הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מאגרת התשובה - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, התניא, וכן ספרי אדמו"ר האמצעי: שערי תשובה, דרך חיים ופוקח עוורים.
תשובה בתורת הנגלה
סדר התשובה
- תשובה - עזיבת החטא: המינימום ההכרחי לעשיית תשובה מן התורה, הוא עזיבת החטא - כלומר, ההחלטה לעזוב את הדרך הרעה ולא למרוד יותר בה' ולעבור על מצוותיו, הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה[2]. ענין זה מתבטא בהלכה לגבי רשע שפסול לעדות, שכאשר נבחן ונמצא שעזב את מעשיו הרעים הקודמים, הוא כשר לעדות[3]; וכן בדין בהלכות קידושין, שהמקדש את האישה בתנאי שהוא צדיק גמור, אף שקודם לכן היה רשע גמור - מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה[4]. מכאן שהרהור אחד מספיק כדי שיחשב צדיק[5].
- למרות שהרהור עזיבת החטא הוא רק המינימום ההכרחי, באמת יש בו אף מעלה על שאר הענינים הבאים בשביל שלימות התשובה - מפני שבהרהור זה נעשה החידוש שמרשע הופך לצדיק גמור, ולכן נחשב כ"לידת" הבעל תשובה שהיא הנקודה והשורש לכל מציאותו[6].
- שלימות התשובה - וידוי: בנוסף להרהור, קובעת התורה שהחוזר בתשובה עליו להתוודות על חטאו ולבקש מחילה מה', ועל כך מגיע הציווי: "והתודו את חטאתם אשר עשו"[7]. למרות שגם אם לא התודה בפה ורק הרהר, נעשה צדיק גמור כנ"ל, אין תשובתו שלימה אלא אם התוודה[8].
- מטרת התשובה - כפרה: בנוסף לתשובה שעל האדם לעשות, עזיבת החטא והוידוי - ישנה גם עבודתו של היהודי לפעול שה' יכפר לו על חטאו. למטרה זו מביא אדמו"ר הזקן בתחילת אגרת התשובה את דברי התנאים על האופנים השונים בכפרה על עבירות, להדגיש שאף שמיהודי נדרשת רק עבודתו בתשובה, עם זאת מטרתו צריכה להיות לעשות מה שביכלתו כדי שה' יכפר לו[9].
- לאחר התשובה - ריצוי: גם לאחר שהתכפר חטאו, על האדם לפעול על מנת שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כקודם החטא, וזאת על ידי קרבן עולה או בזמננו - תעניות[10].
תיקוני תשובה ותעניות
| ערך מורחב – תעניות תשובה |
בספרי המוסר החל מהראשונים, כמו הרוקח וספר חסידים, ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן תעניות וסיגופים רבים.
בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. תשובת הבאה - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. תשובת הגדר - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. תשובת המשקל - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. תשובת הכתוב - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחליף לכרת)[11].
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, אלא מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות:
א) עבור הכפרה: מכיוון שישנן עבירות חמורות, כריתות ומיתות בית דין, שעבור כפרתן נדרש האדם לייסורים בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים[12].
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא קרבן עולה, אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו[13]. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'[14].
בדורות האחרונים, כשהגופים נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שאין להתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה[15]. הרבי חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות, ובאגרות קדשו כותב לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה[16]. עם זאת, לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל[17].
תשובה בפנימיות התורה
עיקר עניינה של התשובה היא - כאמור "והרוח תשוב אל האלוקים". גם יהודי שלא עבר עבירה מימיו, עצם זה שנשמתו - "חלק אלוקה ממעל" ירדה לעולם הזה, הרי זה ריחוק עצום. התפקיד של התשובה להחזיר את היהודי למקורו ושרשו, ולגלות איך כאן ועכשיו יהודי יכול להיות מחובר לאלוקות[18].
דרגות בתשובה
בתשובה ישנם ריבוי דרגות לאין קץ[19], אלא שבאופן כללי נחלקות לשתי דרגות - תשובה מיראה ותשובה מאהבה, המקבילות לשתי דרגות התשובה המבוארות בפנימיות התורה - תשובה תתאה ותשובה עילאה[20].
בתוך כל אחת מהן יש ריבוי דרגות (ובכללות, שתי דרגות בכל אחת - המקבילות ללשון הפסוק[21] "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום, ורודפהו": "סור מרע" "ועשה טוב" הן דרגות בתשובה תתאה, ו"בקש שלום" "ורדפהו" הן דרגות בתשובה עילאה[22]).
תשובה מאהבה ותשובה מיראה
חז"ל לימדו כי ישנו הבדל בין עשיית תשובה מיראה - בגלל פחד העונש או עבור השכר - ההופכת את הזדונות רק לשגגות, ותשובה מאהבה - מצד הרצון לשוב אל ה' - ההופכת את הזדונות לזכויות[23].
טעם הדבר הוא כי התשובה מיראה פועלת רק מכאן ולהבא, ולכן מחלישה את רושם העבירות אך הן נשארות; ותשובה מאהבה פועלת מלמפרע - להפוך את העבירות לזכויות[24].
הרבי מחדש שבכללות, גם בתשובה מיראה נעשים הזדונות לזכויות, אך עיקר הענין הוא בתשובה מאהבה רבה[25]. כמו כן, בכל תשובה, גם מיראה, קיים בפנימיות המניע של אהבה ורצון לשוב אל ה', ולכן בסופו של דבר ודאי יגיע השב גם לתשובה מאהבה[20].
תשובה תתאה ותשובה עילאה
תשובה תתאה
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון.
מטרתה של תשובה זו היא לתקן את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת ספירת המלכות, ה' תתאה לקליפות, ולכן נקראת "תשובה תתאה".
המינימום הנדרש לפי התורה בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא, וקבלת עול מלכות שמים[2]. אלא, שאחרי שהאדם כבר פרק ממנו עול מלכות שמים בחטא, יהיה קשה לו לקבל מחדש עול מלכות שמים; ולכן נדרשת עבודה נוספת, בשני דרכים, המקיימות את הקבלת עול ומבטיחות שהיא תגיע מעומק הנפש[26]:
א) לעורר רחמים על הנשמה האלוקית, על ידי ההתבוננות במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה למרירות. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן תיקון חצות.
ב) ביטוש והשפלת הגאווה של הקליפה, על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי סיגופים ותעניות, ואם על ידי חשבון נפש על מעשיו.
תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה.
תשובה עילאה
תשובה עילאה אינה על עוונות, אלא היא השבת הנפש להידבק בה' כמו שהיתה לפני ירידתה לגוף.
מטרתה של תשובה זו היא להידבק בה' בתכלית, וזאת על ידי התעוררות ורצון להידבק אל המלך - עצמותו ומהותו יתברך; והתעוררות זו מביאה לדביקות בה' על ידי התבוננות בגדולתו (ענינה של ספירת הבינה - ה' עילאה, שעל שמה נקראת "תשובה עילאה")[27].
התבוננות זו מולידה רגשות אהבה ויראה לה', והתקשרות עמו במחשבה, דיבור ומעשה, שבכולם נרגש שאין האדם מציאות נפרדת, אלא שכלו דבוק בחכמתו של ה', מדותיו הן מידותיו של ה' וכן הלאה[28]. בכללות, דביקות זו יכולה להיעשות הן מלמעלה למטה - על ידי לימוד התורה וגמילות חסדים, והן מלמטה למעלה - בדביקות שבתפילה[29].
בעוד תשובה תתאה נעשית מתוך מרירות על מה שפגם בחטאיו, תשובה עילאה נעשית מתוך שמחה[30].
המעלות בעבודת התשובה על פני עבודת הצדיקים
בגמרא מבואר כי "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". על פניו, נראה מאמר זה תמוה: איך מי שלא חטא מימיו יהיה בדרגה פחותה מבעל תשובה, שחטא ושב?
מסביר הרבי[31] שיש שלושה פרטים מרכזיים בהם בעל תשובה נעלה מצדיק:
- בשונה מצדיקים, עבודת בעל תשובה מתאפיינת בצמאון אדיר ותשוקה גדולה[32].
- כאשר יהודי היה רחוק מה', פעל נגד רצונו, ובכל זאת החליט לחזור בתשובה - השמחה האלוקית ממעשיו, (וכן השמחה שלו) גדולים הרבה יותר מצדיק מלכתחילה. וכמו בן מלך שהיה שבוי במקום רחוק, שכאשר הוא משתחרר וחוזר לאביו השמחה של שניהם גדולה ביותר.
- עיקר התענוג האלוקי הוא מדבר חידוש. משהו מוזר. המשל לזה הוא מתוכי. אדם רגיל מדבר הרבה יותר טוב מתוכי, אך בכל זאת דווקא הדיבור הקטוע והלא מסודר של התוכי פועל תענוג יותר גדול. כך בנמשל: הטבע שאיתו העולם נברא הוא שתפקידו ורצונו לעבוד את הבורא. כאשר יהודי אכן עושה זאת, אין פה כל חידוש. אך כשיהודי (פעל נגד הטבע שלו) והיה במקום רחוק, ובכל זאת חוזר בתשובה - קורה פה דבר בלתי רגיל, היהודי פועל בעצמו התחדשות מוחלטת, וממילא התענוג האלוקי ממנו גדול ביותר[33].
(המעלה הגדולה בהתחדשות היא כי זהו רצונו הפנימי של הבורא: העולם נברא כדי שיהודי יתקן אותו[34], ירומם אותו יותר מאיך שהוא באופן טבעי, גם אם לפי טבעו העולם נברא מושלם[35]).
תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא
בגדר מצות התשובה שני ענינים[36]:
א) חיוב מצד הגברא. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו חיוב יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה.
ב) חיוב מצד החפצא. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על כל אחד לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ביום הכיפורים.
מתוך שמחה
אדמו"ר הזקן אומר שעבודת התשובה צריכה להעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה[37]. וזה מובן על פי הסברת החסידות מהי תשובה - שעניינה לא (כל כך) להדגיש כמה שאדם רחוק מאלוקות, אלא כמה הוא מתקרב לבורא יותר ויותר על ידי התשובה[38].
עבודת התשובה כיום
בגמרא[39] נאמר שכלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.
כיום הרבי מסביר שמה שהגמרא אמרה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" - הרי לא רק שכלו כל הקיצין כבר מזמן הגמרא אלא שגם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי הרבי הריי"צ, וגם בשם הגאון הרגצ'ובי, שאנחה של יהודי היא תשובה עילאה, ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
בהקשר לזה הרבי מזכיר רבות את הגמרא במסכת קידושין האומרת שבמקרה ואחד קידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור אפילו אם הוא בפועל רשע גמור היא מקודשת, שמא הוא הירהר תשובה בלבו, והרבי הסביר שמאחר שכל אחד מישראל הרהר תשובה לא פעם אחת בחייו מוכרחים אנו לומר שבני ישראל סיימו כבר את עבודת התשובה הנצרכת להבאת הגאולה[40].
לקריאה נוספת
- אגרת התשובה מאת אדמו"ר הזקן
- תשובה מתוך שמחה, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 30
- הרב ישראל אלפנביין, דרכי תשובה, לקט סיפורים על דרכי תשובה שונים שהעניק הרבי, שבועון כפר חב"ד 1925 עמוד 18
קישורים חיצוניים
- עבודת התשובה
קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו' - התשובה בראי החסידות, יחידת לימוד בנושא התשובה בהוצאת מערכת 'מעיינותיך'
- הרבי - להתקדם
- שיעור מהותי במצוות התשובה • שיעור מהרב יוסף צבי סגל
ראו גם
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
הערות שוליים
- ↑ בשונה מהבעש"ט והמגיד
- ↑ 2.0 2.1 אגרת התשובה פרק א'.
- ↑ סנהדרין כה, ב. שולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף כט ואילך.
- ↑ קידושין מט, ב. שולחן ערוך אבן העזר סימן לח סעיף לא.
- ↑ ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א - "עזיבת החטא בלבד", בשיעורים בספר התניא.
- ↑ ביאור אד"ש על "עזיבת החטא בלבד" הנ"ל. לקוטי שיחות חלק לד ע' 64.
- ↑ במדבר ה, ו.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יז שיחת אחרי ג סעיפים א-ב. ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א "כמ"ש והתודו" - לקוטי שיחות חלק לט, ע' 176.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יז שם, סעיף ז.
- ↑ 10.0 10.1 ראה להלן תיקוני תשובה ותעניות.
- ↑ ספר הרוקח, הלכות תשובה.
- ↑ אגרת התשובה - פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', בשיעורים בספר התניא.
- ↑ זבחים ז, א.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ב'.
- ↑ אגרת התשובה פרק ג'.
- ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך ט, אגרת ב'תתקמח. ועוד רבות.
- ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ. כרך יא, אגרת ג'תקפב. לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243.
- ↑ לקוטי תורה האזינו עא, ד - הובא ונתבאר בריבוי מקומות; ראה למשל לקוטי שיחות חלק ט, שיחת האזינו א'.
- ↑ ראה שיחת ערב יום כיפור תש"נ הערות 3, 11.
- ↑ 20.0 20.1 ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת יום הכיפורים.
- ↑ תהילים ל"ד ט"ו.
- ↑ לקוטי תורה בלק עג, א ואילך. הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'.
- ↑ יומא פו, ב. ע"פ הרמב"ם הלכות תשובה פרק י (ברמב"ם נזכר החילוק בין יראה לאהבה בקשר לעבודת ה' בכלל, ולא במיוחד בקשר לתשובה; אולם בלקוטי שיחות חל'ק כ"ד (הנ"ל, הערות 26 ו-27) מקשר זאת לדרגות התשובה).
ראה בהרחבה בנושא זה - "זדונות נעשו לו כזכיות", בתוך היכל ליובאוויטש (בית שמש), ד. - ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' סעיף ג' ואילך, על פי הצפנת פענח המובא שם בהערה 33.
- ↑ ד"ה דברו גו' קדושים תשכ"א הערה 55.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ז'. לפי המבואר בהרחבה בביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט שיחת אגרת התשובה ה'.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ח', על פי ביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ו'.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ט', לפי ביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ח'.
- ↑ אגרת התשובה פרק ט'.
- ↑ אגרת התשובה פרקים יו"ד וי"א.
- ↑ ד"ה ביום השמיני תשמ"א
- ↑ ראה תניא פרק ז'
- ↑ ראה ד"ה ביום השמיני עצרת תש"מ
- ↑ כמו שכתוב (בראשית ב', ג') "אשר ברא אלוקים לעשות", ורש"י מפרש את המילה לעשות: 'לתקן'
- ↑ וזוהי הכוונה של החטאים והירידה - נורא עלילה על בני אדם.
- ↑ ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.
- ↑ שיחות קודש תשכ"א חלק א' עמ' 3 (545)
- ↑ ראה דרך חיים בתחילתו
- ↑ סנהדרין דף צז עמ' א
- ↑ שיחת ט"ו בשבט תשל"ט. ש"פ ויחי תנש"א. ועוד.