חב"דפדיה:מתן שם לערך
| תוכן וסגנון כתיבה |
דף זה מכיל קווים מנחים ליצירת שמות ערכים בחב"דפדיה.
הנקודות המועלות כאן הן מוסכמות ולא חוקים שאין לעבור עליהם. במקרים מסוימים ויוצאי דופן (בהתאם לשיקול הכותבים) אפשר לחרוג מהן. אם אחת הנקודות המועלות בערך זה אינה לטעמך, או שיש לך רעיון טוב יותר, נשמח לשמוע את דעתך בדף השיחה של דף זה.
כללי
- העדיפו שמות ביחיד ולא ברבים - יש לתת שם לערך בצורת יחיד ולא בצורת רבים, לדוגמה: אריה ולא אריות. יש לחרוג מכלל זה כאשר השם המקובל לנושא הערך הוא צורת הרבים, לדוגמה: שיניים, ספירות או לבושים. אין ליצור הפניה מצורת הרבים לצורת היחיד, אך כשהערך הוא בצורת רבים רצוי ליצור הפניה מצורת היחיד (מלבוש ללבושים).
- השתמשו בכתיב מלא (ולא בכתיב חסר).
- השתמשו בכתיב עברי - יש להעדיף בדרך כלל כתיב עברי על פני כתיב לועזי, במיוחד כתיב באידיש; למשל יוסף אברהם הלר ולא העלער. ניתן ליצור הפניה מכתיב אידי אם הוא נפוץ ומוכר במיוחד, אך ראוי לא להגזים בכך. אם הכתיב הלועזי מוכר אצל דוברי עברית, ניתן להשתמש בו (למשל: תומכי תמימים ליובאוויטש ולא לובביץ'). יוצא מן הכלל הם שמות פרטיים, אשר נכתבים בכתיב המקובל (מענדל ולא מנדל).
- במקרה של התלבטות ניתן לפתוח דיון בנושא הכתיב המקובל והראוי.
- סימני פיסוק - השתמשו בסימני פיסוק בצורה נכונה, ורק כאשר הדבר הכרחי בכותרות. אל תרבו להשתמש בפסיקים, בסימני קריאה, במרכאות, במקפים וכדומה בשם הערך, כשאין הדבר הכרחי. לדוגמה: "ארץ ישראל" ולא "ארץ-ישראל".
- היו זהירים בתווים מיוחדים - קיימים תווים שאינם יכולים לשמש חלק משם של ערך, או שיכולים אבל יוצרים בעיות במערכת ובהבנה של אנשים. אי אפשר להשתמש בקו אנכי (|), בכוכבית (*), בסולמית (#), בסימן "גם" (&), בסוגריים מסולסלים ({ ו-}), בסוגריים מרובעים ([ ו-]), בתווים בלתי-נראים כמו תווי כיווניות ובניקוד עברי (ְֱֲֳִֵֶֹּ). כמו כן אין להשתמש בגרשיים מסולסלים (״) לא בשם ערך ולא בהפניה. אם קיימים גרשיים כאלו יש למחקן (בדרך כלל הם נוצרים מהעתקות).
- שמות מקראיים - יינתנו לפי כיתובם המקורי בתנ"ך.
- ה' הידיעה - יש לאיית מושגים ללא ה' הידיעה, במידת האפשר. לדוגמה: "עולם הבא" ולא "העולם הבא". מובן שבמקרים שבהם המושג ידוע ומוכר עם ה' הידיעה כחלק ממנו, יש לשמר זאת. לדוגמה: "כדור הארץ" ולא "כדור ארץ", "השיחה הידועה" ולא "שיחה הידועה".
- העדיפו מילים מלאות ולא ראשי תיבות או קיצורים - הימנעו משימוש בקיצורים ובראשי תיבות. אל תקראו לערך "דצח"מ" אלא דומם צומח חי מדבר. במקרים שבהם הקיצור מקובל כמילה עצמאית, כגון "צה"ל", ניתן להשתמש בו. בשאר המקרים ניתן ליצור הפניה מהקיצור אל הערך בשמו המלא.
שני ערכים עם אותו שם: דייקו כשצריך
| ערך מורחב – עזרה:פירושונים |
אל תתנו לערך שם שיכול לשמש כשם גם לערך אחר. למשל, הבדילו בין אבינו מלכנו (ניגון) לאבינו מלכנו (תפילה).
במקרים אלו, צרו (או עדכנו) דף פירושונים עבור חלק השם המשותף הכללי והמעורפל.
סוגריים
במקרה שיש פירוש מרכזי לערך, הוא ייקרא כך בצורה סתמית, והערכים המשניים יקראו בליווי סוגריים. למשל: התקשרות לרבי ייקרא התקשרות, והגליון בשם זה ייקרא התקשרות (גיליון). במקרה שכמה פירושים מרכזיים באותה מידה, ייקראו הערכים בליווי סוגריים בכל הערכים. למשל: משה צבי נאה (פתח תקוה), משה צבי נאה (קאליסק).
במקרה ואין פירוש נוסף שניתן להתבלבל עימו, אין להוסיף סוגריים בשם הערך כלל.
שמות אישים
שימוש בשמות מלאים
יש לתת לערך את השם המלא של האדם, בצורת "שם פרטי שם משפחה", למשל, "אריאל שרון", ולא ליצור ערך "שרון".
הפניה משם המשפחה לשם המלא, יש לעשות במקרים שבהם שם המשפחה הוא ייחודי ומופיע בערכים רבים מאוד, כגון חודקוב, וזאת כדי להקל על המחפשים וגם על הכותבים והקוראים במלאכת הקישור. יש לשקול האם ליצור הפניה או דף פירושונים, בהתאם לפופולריות של השמות השונים.
שם אמצעי ואדם עם שני שמות פרטיים (או יותר)
כאשר יש לאדם כמה שמות פרטיים, אך הוא ידוע בציבור רק באחד משמותיו הפרטיים, יהיה שם הערך לפי השם הידוע בציבור. דוגמה: הערך "שלמה קונין" ולא "ברוך שלמה אליהו קונין". בתחילת הערך יופיע שמו המלא של האדם מודגש. כאשר אדם ידוע בשני שמותיו הפרטיים (או יותר), יופיעו כל שמותיו בשם הערך, למשל חיים שלום דייטש ואפילו משה יהודה לייב לנדא. ניתן ליצור הפניה מהשמות המלאים.
שמות חיבה של אישים
בדרך כלל, יש להעדיף את השם הרשמי, אך יש להתחשב במצבים שבהם נעשה שימוש כמעט בלעדי בשם החיבה, והשם הרשמי נזנח כמעט כליל. היישום עשוי להשתנות בין מצב בו הערך הוא עם השם המלא ויש הפניה מהכינוי המוכר, ובין מצב בו הכינוי הוא שם הערך, כמו במקרה ברל לזר (כאשר שמו המלא מאוזכר בכתב מודגש בגוף הערך) ויש הפניה מהשם המלא.
שמות הכוללים תואר
אישים רבים נושאים תארים כמו "הרב", "רבי", (ד"ר), "פרופ'", "שליט"א" וכדומה. יש להימנע מלשלב את התואר כחלק משם הערך. במקרים בהם האדם ידוע בעיקר בשם הכולל את תוארו, כגון "הרב קוק", ניתן ליצור דף עם הפניה ממנו אל הערך העיקרי.
- תנאים ואמוראים - תנאים ואמוראים, המוזכרים עם תארים, ייקרא הערך יחד עם התואר. כגון רבי עקיבא, רבן יוחנן בן זכאי. גם רבותינו נשיאנו ייקראו בצירוף התואר "רבי" לפני שמותיהם.
- שמות רבנים - ישנם רבנים המוכרים בכינוי, כגון "החזון איש", ושמם הרשמי כמעט ואינו ידוע. בכל זאת, ייקרא הערך בשם הרשמי של הרב, והפניה תאפשר להגיע אליו גם דרך כינויו. שמות רבנים המוכרים בעיקר בראשי התיבות שלהם, כמו רא"ש, ייכתבו בראשי התיבות המוכרים, ובשורה הראשונה בערך יופיע שמם המלא מודגש. אם השם מוכר ביידוע ושלא ביידוע, תועדף הצורה הלא מיודעת.
כתיב של שמות
תיקון שמות שגויים ושינוי שם ערך
|
| ערך מורחב – עזרה:איך לשנות שם של דף |
אם נתקלתם בערך בעל שם שגוי, ניתן לתקן את שם הערך על ידי לחיצה על לשונית "העברה" בראש הדף. הערך יועבר לדף החדש יחד עם כל היסטוריית השינויים שלו. יכולת זו פתוחה רק למשתמשים שנרשמו לפני ארבעה ימים לפחות וביצעו 300 עריכות. לתהליך ההעברה, ראו עזרה:איך לשנות שם של דף.