בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר, ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת בית הכנסת בית מנחם, ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר.

היסטוריה

עם הקמתו של כפר חב"ד בהוראת אדמו"ר הריי"צ על חורבותיו של כפר ערבי נטוש, היה צורך להכשיר בית תפילה ראוי שישמש את כלל התושבים.

בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת 'בית מנחם', ובמקביל החלו חברי ועד כפר חב"ד לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת.

מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' יצחק אייזיק קרסיק ר' משה סגל ר' מענדל רסקין שבנה את הרהיטים לבית הכנסת, יחד עם העסקן ר' פנחס אלטהויז שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה.

מעמד הנחת אבן הפינה נערך בחודשי החורף של שנת תשי"ח, באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא"י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב שניאור זלמן גרליק, ואנשי ציבור נוספים.

בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, ובי"ב תמוז תשי"ח נערכה חנוכת הבית של בית הכנסת, כאשר הרבי משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש"בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב"[1], ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו"ר הריי"צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב"ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו[2].

מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה

עם פתיחת בית הכנסת, התמנו ר' אייזיק קרסיק ור' מענדל רסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות בי"ט כסלו וההקפות השניות המרכזיות במוצאי שמחת תורה בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל[3], וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר.

בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב"ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות.

כאשר הוקם התלמוד תורה 'אהלי תורה', נערכו הלימודים בתקופה הראשונה בבית הכנסת.

ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' שלום פלדמן, הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי הישיבה, ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ לכפר חב"ד.

מדי שבת מברכים מתאספים בבית הכנסת מאות ילדים מכל רחבי כפר חב"ד לאמירת תהילים כפי הוראת רבותינו נשיאינו[4].

שיפוצים והרחבות

בסוף שנות המ"מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' שמואל (מוליק) ריבקין, ר' מרדכי ציבין, ר' יצחק ריבקין ור' יוסף יצחק אהרונוב, ונוספו לו שני חדרים נוספים.

בשנת תשע"ד עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע מספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים.

אישים בבית הכנסת

הרב יוסף יצחק קמינצקי, ר' אברהם מרדכי שמואל לידר, ר' אליהו ריבקין, ר' זלמן ברונשטיין

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד.
  2. שיחת י"ב תמוז תשי"ח.
  3. עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.
  4. את הכינוס מנהל הרב משה אסולין, מחנך בתלמוד תורה אהלי תורה