אברהם מרדכי שמואל לידר
הרב אברהם מרדכי שמואל לידר (ה' אייר תרפ"ט - ח' מנחם אב תשס"ז) היה מחנך בתלמוד תורה כפר חב"ד, בעל מנגן חסידי, גבאי ו"בעל תפילה" בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר. כונה בפי הרבי 'דער הושיעה את עמך' על שם הניגון מזמרת הארץ שזכה להביא לרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים בה' אייר תרפ"ט לאביו ר' יעקב צדוק לידר שהיה ממקורביו של האדמו"ר בעל 'בית אברהם' מסלונים. אמו מרים לאה, הייתה בתו של החסיד ר' אברהם משה דובער פרידמן, מחסידיו של אדמו"ר הרש"ב, ודיין לעדת חסידי חב"ד בירושלים.
למד בין השנים תש"ד - תש"י בישיבות חברון, לומזא פתח תקווה, פונוביז' ובישיבת תורת אמת.
כאשר הגיע לגיל נישואין, התחתן עם מרת לאה רייזל ויינברג[1], ובהמשך קבע את מגוריו בכפר חב"ד ונמנה על חשובי התושבים, כשלפרנסתו עסק בחינוך בשליחות הרבי בתלמוד תורה המקומי.
במקביל לתפקידו בשדה החינוך, שימש כגבאי ושליח ציבור בחגים ובימים הנוראים בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד.
נפטר בגיל 78 בח' מנחם אב תשס"ז ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
כונה על ידי הרבי בשם "דער הושיעה את עמך", על שם הניגון הושיעה את עמך מזמרת הארץ שזכה להביא לרבי בשנת תשכ"ב, וכן זכה באותה שנה לנגן לפני הרבי את הניגון כד יתבין ישראל.
השתתף בהקלטת הדיסקים ניחו"ח של מקהלת חסידי חב"ד. כמו כן שר באופן קבוע כחלק ממקהלת כפר חב"ד בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות בבית מנחם בכפר חב"ד יחד עם הרב זלמן לוין[2].
השתתף ושר בכינוסי גאולה ומשיח שאורגנו בשנת תשנ"ה לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו על ידי הרב זמרוני זעליג ציק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אשר זעליג - בורו פארק
- בנו, ר' יוסף יצחק לידר - ראשון לציון
- בתו מרת אסתר, רעיית ר' שמואל לואיס - כפר חב"ד
- בתו מרת ליבא אהובה, רעייתו של ר' דוד ביריג - ניו ג'רזי
- בתו מרת יוכבד, רעייתו של ר' יוסף לויטין - קראון הייטס.
- בתו מרת חנה, רעייתו של ר' אפרים זאב גולדברג - כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים תעד-תעה
- תשורה סלונים-לואיס תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, "דער הושיעה את עמך" כתבה אודותיו בשבועון בית משיח גיליון 611 עמ' 16-19
- הרב אברהם לידר צפה בקטע הוידיאו והתרגש
הערות שוליים
- ↑ ראו מכתבי הברכה של הרבי באג"ק חלק ד, איגרת תתק"א. ובחלק ו, איגרת א'תקלט. צילום מאיגרת תתק"א נדפס בתשורה סלונים, טבת תשפ"ג [שבסוף הערך, תחת התגית "לקריאה נוספת"].
- ↑ פיסת היסטוריה: מקהלת כפר חב"ד בימי תפארתה ● היו ימים