בנימין ליפשיץ

ר' בנימין (ימי) ליפשיץ (יליד שנת תשכ"ו, 1966) הינו עסקן חב"די, סגן ראש המועצה האזורית שדות דן. שימש כיו"ר ועד כפר חב"ד משנת תשס"ג ועד לשנת תשע"ו.

תולדות חיים

נולד בכפר חב"ד בג' חשוון תשכ"ו לאביו הרב שלמה זלמן ליפשיץ ולאמו מרת חיה (בת הרב בנימין לוין), כצאצא של הרב שלמה זלמן הבלין והרב יצחק פרץ ליפשיץ.

לאחר נישואיו עם רעייתו זהבה בתו של ר' יקותיאל שניאורסון מכפר חב"ד, החל להיכנס לעסקנות החב"דית. לזכותו נזקפת התנופה בהתוועדות המרכזית המסורתית של י"ט כסלו בכפר חב"ד מידי שנה, כרצון הרבי.

בשנת תשס"ג נבחר למלא את מקום קודמו, הרב מנחם לרר ששימש כיו"ר בין השנים תשמ"ג-תשס"ג. במהלך כהונתו הוביל הרב ליפשיץ יחד עם הרב יעקב קעניג קידום בתחום החינוך בכפר חב"ד (בין פעולותיו נמנות שיפור ועדת החינוך, צבאות ה' ומפעליו, מינוי משפיעים ב'אוהלי תורה' וב'תלמוד תורה', מספר מורי עזר ועוד). בשנת תשע"א נבחר שוב כיו"ר ברוב קולות. במסגרת תפקידו כיו"ר הועד הקים את שכונת לוי יצחק ב' ואת שכונת בנה ביתך.

במסגרת פעולותיו בועד כפר חב"ד, מלווה לעיתים קרובות רבנים ואישי ציבור הבאים לבקר בשערי כפר חב"ד.

בעת הבחירות לראשות מועצת עמק לוד (כיום - שדות דן) בשנת תשע"ד, קיבל את מרותו של רב כפר חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי ולא הציג את מועמדותו לתפקיד^[1].

במקביל לתפקידו בקידום כפר חב"ד, עוסק הרב ליפשיץ בפעילות כלל ארצית ועומד בקשר עם ראשי הצבא ואישי ציבור בכירים במדינת ישראל. בין היתר קידם בשנת תשע"א הסכם בין צה"ל לראשי ישיבות חב"ד במסגרתו ניתנה אפשרות לבחורים החב"דיים לצאת לשנת ה'קבוצה' מבלי שיוגדרו כמשתמטים על ידי הצבא^[2]. לקראת חידוש ההסכם בשנת תשע"ג, נכשלו המגעים.

בשנת תשע"ד הגיע להסכם עם קבוצת אברכים בנוגע לבניית הארמון למלך המשיח, מתוך מטרה משותפת לקדם את בנייתו כפי רצון הרבי.