משתמש:שלום/מלאכה שאינה צריכה לגופה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־09:15, 8 בספטמבר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא כלל בהלכות שבת הפוטר אדם העושה אחת מל"ט מלאכות שבת שלא לצורך המלאכה עצמה.

מילה

אחת מהקושיות שהראשונים והפוסקים מתחבטים בה רבות היא מדוע צריכה התורה להתיר ברית מילה בשבת, והלא המלאכה היא הוצאת הדם מהתינוק שהיא "נטילת נשמה" כלומר נטילת הדם, אם כן קשה לפי הדיעות שנטילת נשמה הכוונה היא החלשת האדם, והלא אין כל תועלת מהחלשת התינוק, והצורך הוא כריתת הערלה בלבד?.

אדמו"ר הצמח צדק (בחידושיו למסכת שבת פרק י"ג) מסביר את דעת הסוברים שמלאכת חובל היא החלשת האדם, שיש לחלק בין מלאכה שהפעולה והתוצאה הינם דבר אחד, לבין מלאכה שהפעולה והתוצאה שני דברים. כאשר המלאכה והתוצאה הינם מציאות אחת, כברית מילה שאי אפשר לחתוך בשר מבלי להוציא דם, וכן בחובל בעל חי משום שצריך את הדם לכלבו, למרות שאין תועלת מעצם החבלה, כיון שיש לו צורך בדם נחשבת הפעולה צריכה לגופה.

(אך התוספות חלוקים על כך, והצמח צדק מבאר כי ניתן לתרץ לשיטתם שהמלאכה נטילת נשמה היא החלק הרוחני שבדם, ומכיון שהרוחניות והגשמיות הם שני דברים נפרדים, אין פעולה זו נחשבת לפעולה אחת, ולכן היא נחשבת למלאכה שאינה צריכה לגופה. ואלא שהתוספות עצמם אינם מתרצים כך, מפני שהתוספות סוברים ש"צריכה לגופה" לא נמדדת בפעולה שבה נעשית המלאכה, ומכיון שיש לתינוק תועלת מהטפת הדם לכן נחשבת הפעולה "צריכה לגופה", כמו בגזיזת צפרנים, שגזיזת הצפרנים נחשבת מלאכה שצריכה לגופה לשיטתם מכיון שהיא נצרכת לבן אדם למרות שהצפרנים עצמם אינן נצרכות, אבל הריב"ש חולק על כך וסובר שגזיזת הצפרנים נחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה מכיון שאין תועלת בחפץ שבו נעשה המלאכה דהיינו הצפרנים).

החופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה

לעומת זאת החופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה - היא דוגמא קלאסית ומפורסמת של מלאכה שאינה צריכה לגופה, שכן הגומא והעפר הם שני דברים נפרדים, שהרי יש גם בור ללא עפר, והעפר רק מגלה את המציאות של הבור. נמצא שעצם עשיית הבור היא פעולה נפרדת מהוצאת העפר, למרות שבמקרה מסויים היא כרוכה זו בזו.

המהדק ספוג

כמו כן אדם המהדק ספוג כדי לסתום חבית, וברור שיסחטו מים במהלך ההידוק (דבר הכרוך לכאורה באיסור מלאכת סוחט), נחשבת פעולה זו "אינה צריכה לגופה" שכן למרות שבמקרה הספיציפי הזה ברור שיסחטו מים, הרי אין לו כל תועלת בפעולה זו, ובנוסף הידוק הספוג וסחיטת המים הם שני פעולות נפרדות, ואם ייתכן היה להדק את הספוג מבלי לסחוט היה עדיף לו שיהיה כך.

מלאכת תולש

לעומת זאת אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה" ועובר על מלאכת גוזז. שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי.