הושענות
הושענות הוא מנהג להקיף את הבימה עם ארבעת המינים כל יום במשך חג הסוכות, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.
בבית המקדש
היו כל יום הולכין וכורתים עצי ערבה גבוההים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים על המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.
הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא"[1]. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.
בהושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.
מנהגים
מנהגי חב"ד
- מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש אומרים את הושענות[2]. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי תפילת מוסף.
- בחרוזים שאומרים הקהל והחזן בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות ס - ע ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
- מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שהשליח ציבור מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.
- כשאחד מימי החג חל בשבת, אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
מנהגי הרבי
- בשנים הראשונות החזיק את הלולב והאתרוג ביד אחת וביד השניה את הסידור; ובשנים מאוחרות יותר (לפחות משנת תשכ"ג) מחזיק את ארבעת המינים בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור[4].
- לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיים גם הוא.
קישורים חיצוניים
- שחרית והושענות אצל הרבי באתר רבי דרייב.
- הושענות ב770:כך זה נראה באתר
