סדר עבודה

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

סדר עבודה ליום כיפור הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת מוסף של יום הכיפורים בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

רקע

בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים, היתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של היום הקדוש. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה בפרשת אחרי מות שבספר ויקרא. את פרשה זו אנו קוראים בקריאת התורה שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא במסכת יומא והובאו להלכה בי"ד החזקה להרמב"ם ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.

משחרב בית המקדש ובמקום הקורבנות באה התפילה, סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול).

במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל עושים בבית המקדש ביום הקדוש.

סדר התפילה

ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על-ידי פייטן קדום שחי לפני כ-1400 שנה. פייטן זה היה רבי יוסי בן יוסי היתום.

מעט מאד ידוע לנו עתה על הפייטן וחייו וכל מה שאנו יודעים הוא שרבי יוסי בן יוסי חי בארץ ישראל. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש.

סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות האל"ף-בי"ת. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף-בי"ת, הכל לפי צורך הפיוט.

במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא השם את העולם ואת אדם הראשון שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מגן-העדן, אך השם ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן לאברהם אבינו, שנבחר ע"י הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – הלא הוא יצחק – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, הלא הוא יעקב אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם שבט לוי הנבחר ואהרן הכהן הגדול.

מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים.

אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים.

סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. מראה הוד של בית המקדש עולה בדמיוננו והלב נצבט מגודל המעמד, שעה שהכהן הגדול אומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'".

בסיומו של סדר העבודה, אנו מוצאים פיוט נפלא על "מראה הכהן", שעה שיצא מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכו'.

לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו...

לאחר שורה של פרקי תפילה המביעים את צערנו הגדול על אבדן בית המקדש וסדר העבודה, מסתיים חלק זה של תפילת יום כיפור בקטע האומר: "מה נדבר פני מישרים דובר? ומה נענה לממנו מענה? ומה נצטדקה פני לובש צדקה ? גמלנו טובות ושלמנוהו רעות ומה יש לנו עוד צדקה ולזעוק עוד אל פני המלך"?

עשרת הרוגי מלכות

בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות עשרת הרוגי מלכות. הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו כדי ש"חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".

קישורים חיצוניים

• סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש באתר בית חב"ד
• מכל נדרי עד נעילה נוסח התפילה על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ הש"ץ בבית חיינו - 770