התפילה ב-770
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
סדר התפלה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפלה.
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.
ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות חב"ד, רבות ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין הרבי לטובה על כך.
דלהלן נזכרו כמה מבעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.
בתחילת שנות הלמ"ד נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפלה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח, פעמים רבות הרבי עודד.
תפלה בימי חול
- תפלת שחרית הרשמית הנקראת המנין של הרבי מתקיימת בשעה 10 בבוקר (במשך כל השעות מתקיימים מנינים קטנים ברחבי בית הכנסת).
לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
לאחר מכן מוכרז היום יום, וקטע בעניני גאולה ומשיח.
בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
- תפלת מנחה מתקיימת בשעה 3:15
בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
- תפלת ערבית מתקיימת בחורף בשעה 6:45, ובקייץ בשעה 9:45
תפלת שבת
בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.
קבלת שבת
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.
הרב שמואל לייב אברמוביץ, בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרת היחי,
כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.
שבת שחרית
התפלה מתחילה בשעה 10[1], לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30
נוהגים לנגן ב:
אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את היום יום של היום.
תפלת המנחה
התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.
בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.
לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח
עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.
בעלי תפלה
- הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
- הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
- הרב מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס).
- הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של יחי אדוננו שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט), בדרך כלל מתפלל בשבתות, ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"[3]
- הרב לוי גאייר
בימים נוראים
בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.
קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.
בעלי תפלה בימים נוראים
- הרב יוסף וינברג, במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים
- הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס
- הרב שמואל זלמנוב
חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו
- הרב משה טלישבסקי, היה מתפלל בשבתות
- ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
- הרב אליהו איידלמן
הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,
ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".
- הרב יעקב הרצוג.
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.
- הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.
בשמני עצרת שמחת תורה
בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הוראת.
מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:
- כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "אנא עבדא"
בעלי תפלה
- הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
- הרב ישראל בר"ז דוכמן, שמחת תורה