ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

ספר הזכרונות כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו הרבנית רבקה, ומדודו הרז"א, על ימי ראשית החסידות וחסידות חב"ד.

נערך ותורגם לשפת האידיש על ידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר.

מטרת עריכת ופרסום הספר

במכתב לעורך ר' דוד לייב מקלר מתאריך כ"ב טבת תש"ח^[1] ובהקשר עם התחלת פרסום חלקים מתוך כרך ב' של הספר, מבהיר לו הרבי מלך המשיח את חשיבות ומטרת פרסום ועריכת זכרונותיו של הרבי הריי"צ: "בתורה כל פרט הוא הרי בעל חשיבות גדולה ואפילו גם סדר התורה מלמד אותנו הרבה . . סדר התורה הוא שתחילה בא ספר בראשית ורק אחר כך שמות ויקרא וכו' היסוד לכך הוא . . משום שכך צריכה להיות הדרך של לימוד סדר החיים ליחיד לכלל לעם שלם.

תחילתו של לימוד כזה אינו הבהרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה אלא סיפור והצגת דוגמא חי' של יחידים או דורות שלמים הורים קרובים או סתם אנשים שחיו את סדר החיים המיוחל שהם כמו כבשו את הדרך הראו במוחש כיצד יש לחיות את החיים ואיך אפשר להתגבר על קשיים שמתרחשים ואשר רק זו היא הדרך הנכונה בחיים.

. . על דרך זה היא המשמעות העיקרית של זכרונות אלו. כמטרה העיקרית אין הכוונה עד כמה שזה לא יהי' חשוב לספר את תולדות חייו של פלוני ופלוני כדי שידעו את תולדות הדורות או האישים ההם עיקר המטרה היא להראות לנו דוגמא חי' כיצד יהודי רב למדן סוחר בעל מלאכה קבצן כל אחד מהם יהודי גדול בתחומו עברו את חייהם. וזה יראה לנו את הדרך הנכונה בזמננו וגם יקל עלינו להתגבר על הקשיים הקשורים בהליכה בדרך כזו."

ראשית פרסום הספר

בשנת ת"ש מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר דוד לייב מקלר - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו"ר הריי"ץ.

ביום ה' תשרי תש"א החל הסופר לפרסם בעיתון האידי 'מארגען זשורנאל' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסום חלקה הראשון הוא סיים בחודש אדר תש"ב.

באדר תש"ג ביקש^[2] אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל הרב מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של הרב מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים.

ישר עם חזרתו של הרב מקלר מאירופה בשנת תש"ח שיגר לו הרבי מלך המשיח עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב^[3] בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו.

בפועל רק באמצע שנת תשי"ב החל^[4] הרב מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי אדר תשי"ב - אלול תשי"ג פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער' והספר יצא לאור בשנת תשכ"ה.

חלקי הספר

על פי תיאור אדמו"ר הריי"צ^[5], כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן), חותנו ר' אברהם מליאזנא וגיסו ר' יוסף יצחק, עד ח"י אלול תק"ה. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות אדמו"ר הזקן. בסוף הספר הובאו כמה הערות מכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א.

חלק א'

חלק א' של הספר כולל בתוכו:

פרקים א-ט: תולדות העיירה ליובאוויטש, מחנה הנסתרים ופעילות הבעל שם טוב.

פרקים י-נ"ח: תולדות ברוך (אב אדמו"ר הזקן) בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי רוסיה הלבנה. במהלך הנידודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי יהודים שונים, לדרכים בעבודת ה', לסיפורי צדיקים, ובעיקר לשני השיטות - החסידות וההתנגדות לחסידות, והחילוקים ביניהם.

כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.

פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו החסיד של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.

החלק יצא לאור בקיץ תש"ז.

חלק ב'

חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד הבעש"ט בשם ר' ברוך מויאזין, נידודיו והתקרבותו לבעש"ט, והמשך נידודי ר' ברוך אב אדמו"ר הזקן - עד לחתונתו.

עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.

חלק זה יצא לאור בשנת תשכ"ה.

חלק ג'

חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות אדמו"ר הריי"צ, אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים תרפ"ט - תר"צ, על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, הרש"ג.

רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח חשוון תר"צ לי"ג תמוז של אותה שנה, בעיתון 'מארגען ז'שורנאל' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים^[6].

בשנת תשנ"ג מצא את העיתונים ר' שאול שמעון דויטש, והחל לערוך אותם לדפוס באידיש תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ללשון הקודש בשבועון כפר חב"ד. היו שאמרו כי אדמו"ר מלך המשיח התייחס לעריכת הספר בחיוב, והיו שטענו שלא כך הי'.

בחודש סיוון תשנ"ד החלה הדפסת הספר בהוצאת קה"ת, אלא שעקב ג' תמוז תשנ"ד נעצרה ההדפסה.

בשנת תשנ"ה יצא הרב אברהם חנוך גליצנשטיין בחריפות נגד הדפסת הספר בשם 'ספר הזכרונות', כיוון שאינו חלק מספר הזכרונות ואינו מדוייק כלל.

בשנת תשס"ו יצא הכרך בהוצאה פרטית בשפת האידיש.

תרגומים

מהדורה בלה"ק

המהדורה העברית החלה להתפרסם בתרגום הרב טוביה בלוי בבטאון חב"ד בשנת תשכ"ג, והמשיכה להתפרסם בשבועון כפר חב"ד בין השנים תשמ"א - תשד"מ.

תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של אוריאל צימר; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של הרבי מלך המשיח על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.