שלמה קרליבך
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מידע לא מבוסס מספיק!. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שלמה קרליבך (תרפ"ה - תשנ"ה) הי' מנהיג דתי שקירב יהודים ללימוד תורה וקיום מצוותיה, אך ספג ביקורת מרבנים ואדמורי"ם רבים על דרכו להקל באיסורים רבים.
ביוגרפיה
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' אליהו חיים קרליבך), בברלין, גרמניה בי"ח בטבת תרפ"ה, לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו, פסיה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בבאדן וינה שבאוסטריה, הגיעה ב-תרצ"ט לניו יורק. שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, ובאוניברסיטת קולומביה. ר' שלמה נחשב לעילוי יוצא דופן ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, בהם ר' אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כחזן בימים הנוראים.
באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך לחסידות חב"ד.
הרב קרליבך החל להפיץ החסידות בסגנון חדש, ששאב את אופיו מה"גל החדש" ששטף את ארצות הברית בשלהי שנות ה-50 ושנות ה-60 והושפע מתורתם של רבי נחמן מברסלב והרבי מאיז'ביצה. בליווי הגיטרה שלו נדד ברחבי המדינה להופעות ועשיית נפשות לדרך החסידות. אז גם החל לקבץ סביבו קהל חסידים שהתלהבו מהסגנון התואם את הלך הרוח של התקופה.
ב-תשכ"ג הופיע במועדון וילג' גייט להופעה מוקלטת ראשונה, והפריצה המשמעותית יותר בקריירה המוזיקלית שלו הייתה ב-תשכ"ו, בגריניץ' וילג' לאחר פגישה עם גדולי הזמרים. קרליבך נדד לחוף המערבי והחליט להישאר בסן פרנסיסקו כדי לקרב ליהדות צעירים "היפים" ומחוסרי בית. למטרה זו הקים שם את "בית אהבה ותפילה". ב-תשכ"ז נפטר אביו וקרליבך התמנה תחתיו, יחד עם אחיו התאום אלי (אליהו חיים) לרב הקהילה. באותן שנים החל קרליבך להסתובב בקהילות יהודיות בעולם, והגיע גם לארץ ישראל להופעות, בליווי חסידיו, שאחדים מהם שימשו להקת הליווי שלו. בעקבות התלהבותו מהשירה וריקודיו במהלך ההופעה, דבק בו הכינוי "הרבי המרקד".
ב-תשכ"ח הקימו חסידיו את היישוב "מבוא מודיעים"[1] על יד לטרון. הוא בנה שם את ביתו, וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית. במקביל המשיך קרליבך להופיע ולערוך קונצרטים ברחבי העולם. ב-תש"ל, בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, זכה שירו "והאר עינינו" במקום השני, ושמעו של קרליבך הגיע לתודעת הציבור בישראל. לאחר מכן הוכרה "שירת קרליבך" כז'אנר מתפתח, ולחניו חדרו לקהל התלמידים בישיבות ובקהל הדתי-לאומי. במסעותיו באירופה נהג להסתובב בבתי כנסת ולאסוף ספרים תורניים שהיו מיועדים לגניזה, מהם הרכיב ספרייה תורנית גדולה.
קרליבך ניצל את הסדקים הראשונים שנוצרו בחומת השלטון הקומוניסטי לעריכת מספר מסעות בהם הופיע במדינות חבר העמים בשנים תשמ"ט ו-תשנ"א. במסעות אלה ביקש להביא "שמחה ואהבה", כדבריו, ליהודים הרבים שביקשו להיזכר ביהדותם. אבל הוא לא הסתיר גם את מטרתו להפיג את האנטישמיות בקרב הגויים באמצעות אותן "שמחה ואהבה".
בגיל 48 נישא לנעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות – נשמה ונדרה.
קרליבך נפטר בט"ז בחשוון תשנ"ה, מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד במנשסטר. במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. כיוון שפיזר הרבה מכספו לצדקה, נפטר קרליבך חסר פרוטה, ותלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו. ונטמן (למחרת, י"ז חשוון) בהר המנוחות בירושלים. על מצבתו נכתב "תלמיד מובהק לאדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש".
קשר עם חב"ד
עם אדמו"ר הריי"צ
מסופר כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך לאדמו"ר הריי"צ אמרו לו ביחידות שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שהגיעו לחסידות. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' אליהו סימפסון כי הוא חושש שאצל האח השני' שלמה תהי' זו ברכה לבטלה...[2]
בתקופת ההיא הוא נהג להגיע מהישיבה בלייקווד עם אחיו, אלי חיים, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג עוברם, והיה שולח מישהו להחזיר אותם הבייתה, והם תמיד היה מבקשים שיתנו להם עוד יום אחד.
פעם כששאלו אותו מי הם הרבי'ס שלו, וענה: הרבי בנגלה ר' אהרן (מלייקווד), הרבי בנגינה הוא הרבי ממודזיטש, והרבי בחסידות הוא הרבי הריי"ץ!
עם הרבי
בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי שימש כחוזר על שיחות הרבי.
הרבה פעמים כשהי' בא מלייקווד, ל-770 הי' נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד. הרבי רצה לדעת מה לומדים בישיבה. הרבי אז שלח אותו לבני ישיבה, לדבר איתם בלימוד ובחסידות. וכן דחף אותו אז לקרב יהודים ליהדות. כמו"כ באחד מאותו שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים להרבי.
כשר' שלמה החל לפרוץ את גדרי הצניעות ברבים, הוא נכנס לרבי, והרבי אמר לו שאינו נוחה מהדרך בו פועל. ר' שלמה ענה: אם לא אעשה כן, אני מאבד את הכרטיס כניסה אליהם. הרבי אמר לו: אם אתה לא רוצה, אתה אמנם תיהי' שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש[3].
הרב קרליבך סיפר בהזדמנות, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.
הרבי הגיב לשמע הסיפור, שכתוב במשנה "אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". רואים מכך, כי אין לקרב את התורה אל הבריות, על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות לתורה; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה. - לקרב אותם אל התורה. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...
לאחר מכן, כששינה את דרכו ולחץ לנשים את ידו נתבקש על ידי הרבי שלא להשתמש בשם חב"ד[4].
אמנם, קרליבך עצמו אמר כי "הם סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי"[5]. הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד, כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי[6]. בכלל היה בכיסו מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון.
בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי "הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות"[7].
פעם כשר' יחזקאל הכהן דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם הרבנית חנה, הגיבה "..א מענטש וואס האט גורם געווען עגמ"נ צו מיין זון ("הוא הסב צער רב לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה[8].
שמיעת שיריו
פעם כשהי' המנהל של בית רבקה ביער צרפת ביחידות אצל הרבי ושאלו האם מותר להקשיב למוזיקה של שלמה קרלבך והרבי ענה הרי יש הרבה מוזיקה יהדית אחרת...
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשד"מ, לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מאמשינוב,הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוודעת השמות של המדינה.
- ↑ מפי השמועה
- ↑ מתוך הסרט "לעולם אינך יודע" המסקרת את דמותו של שלמה קרליבך.
- ↑ מפי הרב יוסף יצחק פלטיאל
- ↑ בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו
- ↑ לפעמים כשהי' מגיע לסינסינטי להופעה והי' נאלץ להשאר לשהות בשבת בבית מלון (ללא מנין) הי' מגיע בערב שבת לבית חב"ד ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב הי' זה אחד מספריו של הרבי, כמו ספר המאמרים, ולקוטי שיחות. (מפי שליח הרבי לסינסינטי, הרב שלום בער קלמנסון).
- ↑ עיתון 'שעה טובה'
- ↑ מפי נכדו
