טור ברקת
פיענוח הכתב יד קודש: נחל קדומים – להחיד"א – בראשית לג, יז. עיי"ש. כמדומה גם בעקדה – אינו עתה תח"י, כן לעיין טור ברקת על או"ח הל' סוכות
טור ברקת הוא פירוש לשולחן ערוך על פי דרך הקבלה, שחובר על ידי רבי חיים הכהן מארם צובא, מתלמידיו של רבי חיים ויטאל, שנקרא פעמים רבות על שם ספרו זה, 'הרב טור ברקת', שזכה לעיקר הפרסום מבין רוב ספריו.
ספר זה הוא למעשה שער אחד מתוך החיבור השלם על כל השולחן ערוך בשם 'מקור חיים', כפי שכותב בהקדמה של כל אחד מהשערים אשר היא "ממקור חיים יונקת", כאשר השערים השונים נקראו על שם אבני החושן, "טור אודם", "טור פטדה" ו"טור ברקת", כאשר הפתיח 'טור' רומז לכך שהם משובצים כביכול כחלק מה'טורים' באבני החושן.
הספר טור ברקת עוסק בשולחן ערוך אורח חיים בסימנים העוסקים בדיני המועדים (תכ"ט הלכות פסח - תרצ"ז הלכות מגילה).
חיבור הספר ומחברו
רבי חיים הכהן נולד במצרים לאביו ר' אברהם הכהן. ובצעירותו עבר לצפת ומשם המשיך לארם צובא, שם החל לעסוק בתפקידי רבנות ודרש בהלכה ואגדה בבתי הכנסת בעיר.
לימים עברה משפחתו לדמשק, שם פגש במקובל רבי חיים ויטאל והפך לתלמידו ולמד אצלו את תורת האריז"ל במשך שלוש שנים.
בהמשך מונה לרב ולראב"ד בארם צובא. בעיר הוא ייסד בתי מדרש חדשים וחיזק את הישנים.
כאשר נסע לונציה שבאיטליה כדי להדפיס את ספריו, הותקפה הספינה על ידי שודדים והוא קפץ עם בנו לתוך הים מחשש פן ימכרו כעבדים, והוא הותיר אחריו את כל הכתבים של ספריו והצטער על כך מאוד, ולאחר שהגיע לונציה הצליח לשחזר ולהעלות על גבי הכתב חלק מכתביו ולמסור אותם לדפוס. בין השאר חיבור פירושים למגילתר אסתר, לספר רות, ופירוש לספר עין יעקב[1].
נפטר בונציה בכ"ה ניסן ה'תט"ו (1655). על פי החיד"א הוא נקבר בעיר ליבורנו.
בתורת החסידות
הספר מובא במקומות רבים בתורת החסידות ובמאמרי רבותינו נשיאינו.
באחת השיחות שנערכו בעת סעודות החגים בדירת אדמו"ר הריי"צ, נסובה השיחה סביב פסקי הלכה על פי פנימיות הענינים, והרבי הזכיר בייחוד את הספר טור ברקת[2].
קישורים חיצוניים
- צילום הספר במהדורת אמסטרדם שנת ה'תי"ד
- [he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA#cite_ref-1 הספר בגירסת טקסט]'
הערות שוליים
- ↑ בנוסף לחיבורים שלא ראו את אור הדפוס: עטרת שלום על שיר השירים, מגינת לב על מגילת איכה, מפשר חלמין על ספר דניאל, ומנורת זהב לספר קהלת, ופירושים לספר איוב וישעיה וסידור תפילה על פי כוונות האריז"ל.
- ↑ המלך במסיבו חלק א' עמוד צ'.