כפר חב"ד ב'
| כפר חב"ד ב' | |
|---|---|
 כפר חב"ד ב' במבט מהאויר (צילום: ישראל ברדוגו) | |
| שם | כפר חב"ד ב' |
| אזורים בשכונה | מתחם הסמינר של בית רבקה כפר חב"ד, אזור המגורים. |
| ארץ | ארץ ישראל |
| מקום | כפר חב"ד |
| מייסדי השכונה | ר' שמואל חפר בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א |
| גופים ומוסדות | סמינר בית רבקה, אולם אירועים[1]. |
| מוסדות הקהילה | בית כנסת, מקווה. |
כפר חב"ד ב' הוא כפר[2] שהוקם בהוראת הרבי המשמש כקריית החינוך של כפר חב"ד המכילה את בית הספר "התיכון" לבנות, בית רבקה כפר חב"ד[3], מכללת בית רבקה ובתי מגורים שיועדו עבור צוות בתי הספר. נכון לשנת תשפ"ד מתגוררים בכפר חב"ד ב' כ-51 משפחות אנ"ש בתשעה בנייני מגורים, רובם אינם נמנים על צוות בית רבקה.
במכתביו של הרבי ובהתוועדויות שבהן התיחס לכפר חב"ד ב' נקרא המקום "כפר חב"ד שני".
מוסדות חינוך
קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך למעלה מ-1,000 תלמידות מכל רחבי הארץ.
היסטוריה
70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב', כל משפחה, נתנה מה-70 דונמים 3 דונם בהוראת הרבי[דרוש מקור].
בתחילה יעד הרבי את הרב אברהם יצחק שם טוב כשליחו להקמת הכפר, אך לאחר מכן העביר את התפקיד לרב שמואל חפר, ביחידות לרב שם טוב ולרעייתו בה שוחח עימם הרבי על ביטול השליחות תלה הרבי את ההסבה בסירובו של לוי אשכול להעניק תקציב לבניית הכפר[4].
המייסד הוא הרב שמואל חפר שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר בחסידים ר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.
על אף הסבת שליחות הרבי לרב שם טוב הוא פעל להתפתחות הכפר בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר[5].
בהתוועדות יט' כסלו תשע"ז סיפר הרב שמואל חפר ע"ה[6] כי באחת היחידויות הרבי אמר לו שיש לבנות בכפר חב"ד ב' 500 יחידות דיור דבר שהיה מפליא מאוד בשעתו ונגנז בסופו של דבר ע"י וועד כפר חב"ד.
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת, מקווה לגברים ומקווה טהרה לנשים.
בשנת תשע"ג הוקם במקום אולם שמחות המשרת את קהילת חב"ד בארץ.
עם קביעת שמות הרחובות בכפר חב"ד הוחלט שהרחוב הכולל את בתי המשפחות ואת 'הסמינר' יקרא "רחוב הרבנית חיה מושקא", והדרך המובילה מהכפר אל כפר חב"ד ב' תקרא "דרך הרבנית חנה".
מאז שנת תשל"ט, פועל במקום מכון לוי יצחק העוסק בתרגום ועריכת שיחותיו של הרבי והנגשתם לציבור הרחב. המכון מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק ליברוב.
בשנת תשפ"ד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקמה במקום כיתת כוננות המורכבת ממספר תושבי המקום וכן צוות חירום ישובי ייעודי של התושבים.
רחובות
לאחר שבשנת תשע"ה ועד כפר חב"ד נתן שמות לרחובות הכפר, לכפר חב"ד ב' נתנו שמות לשני רחובות.
- רחוב הרבנית חיה מושקא - על-שם רעייתו של הרבי. רחוב זה מקיף את כל שטח כפר חב"ד ב' הכולל את אולם האירועים, מתחם התיכון, ותשעת בנייני המגורים.
- רחוב דרך הרבנית חנה - על-שם אימו של הרבי. רחוב זה הוא כביש הכניסה לכפר חב"ד ב'.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ לאורך השנה מתקיימים בו מאות חתונות של אנ"ש בארץ-הקודש
- ↑ בפועל מתנהל כשכונה בתחום של כפר חב"ד.
- ↑ "הסמינר"
- ↑ במהלך היחידות חזר הרבי שלושה פעמים (בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב"ד היא מסופקת אם הרבי חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.) על המשפט: "זו לא אשמתך, אלא אשמת לוי אשכול, שטוען שאין לו די כסף", אחר כך אמר: "זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף" ש. מגידמן, הדרכות שקיבלתי מהרבי, מוסף נשימה של שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמ' 30.
- ↑ ש. מגידמן, הדרכות שקיבלתי מהרבי, מוסף נשימה של שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמ' 30.
- ↑ התוועדות יט' כסלו בכפר חב"ד ב' עם הרב שמואל חפר, https://chabad.info/news/232901/
