שבועות

חג השבועות חל ביום ו' סיון. למרות שמתן תורה היה ביום ז' סיון לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, נקבע החג לו' סיון, מכיון שבו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת.

חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".

נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני ישראל על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה בשבת. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.

חג השבועות הוא גם יום הסתלקותם של דוד המלך עליו השלום, והבעל שם טוב הקדוש, מחולל ומייסד תנועת החסידות.

קבלת התורה

אדמו"ר הריי"צ היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות זה היסוד לקבלת התורה:

שמחה: בגלל שלימוד התורה וקיום המצוות קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".

פנימיות: קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.

מוצאי חג השבועות

מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום ז' בסיון, ובחוץ לארץ ביום ט' בסיון. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.

על פי הסבר אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הטעם לכך הוא מכיון שלדברי בית שמאי אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחלל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית הלל, בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.

מקורו של רבינו הזקן אינו ברור, והרבי מסביר כי מקורו הוא מהגמרא שם מובא כי רבי טרפון אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.

לפי שיטת התוס' רי"ד הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדה"ז משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות.

הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.

קישורים

• שבועות (מנהגים)
• תורה
• הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות