לוח היום יום
היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד, החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש[1], הינו לוח שנה, המחלק את לימודי החת"ת בהתאם לתקנתו של אדמו"ר הריי"צ. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מתורת החסידות. הליקוט נערך על ידי הרבי. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.
עריכת הלוח
ביום כ' בכסלו שנת תש"ג פנה אדמו"ר הריי"צ אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי"ט כסלו זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"[2].
משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של הרבי הריי"צ שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח "היום יום".
רק לקראת י"א ניסן יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "הקריאה והקדושה": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."
הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט כסלו - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של אדמו"ר הרש"ב אודות ראש השנה לתורת החסידות י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.
הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת תש"ג וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת תש"פ והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת תשפ"א.
הספר הראשון
עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"[3]
יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.
ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.
התייחסות אדמו"ר הריי"צ
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של הרבי הריי"צ בהתוועדות אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".
בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל מנהגי חב"ד בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".
החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב יעקב לנדא: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא[4] שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".
הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי"!.
בהזדמנות אחרת אמר לרב חודקוב במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...[5].
במכתב מאותם ימים כותב הרבי הריי"צ לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" [6].
הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. בהתוועדות חג השבועות תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!
הלוח מתקבל בעולם
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי (אגרות קודש חלק א' ע' קסז). מנהלי כולל חב"ד הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".
בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו ישראל אריה לייב שניאורסון, שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...
יחודו של הלוח
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל בי"ט כסלו - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.
לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש 770 בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.
הלוח והקשר למשיח
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.
כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".
בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".
כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".
"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".
בכ"ב ניסן כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".
פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות".
"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.
"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".
יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".
שלשלת היחס
| ערך מורחב – שלשלת היחס |
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.
הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי הרבי, ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה בתשמ"ח.
היום יום - חלק שני
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם הרבי לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים תש"ד - תש"ה, אך לא נסתייע הדבר.
בשנת תשמ"ט הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ללשון הקודש כחלק מהמהדורה המחודשת של היום יום, על ידי קה"ת. כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?[7]
בשנת תשנ"ח הודפס על ידי אגודת חסידי חב"ד העולמית לקראת ההתוועדות המרכזית של ג' תמוז תשנ"ח קונטרס בשם היום יום חלק ב', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב מרדכי צבי ליברוב.
מהדורה מורחבת
|
| ערך מורחב – לוח היום יום עם הערות וציונים |
בשנת תשמ"ב יצאה לאור בעריכת הרב מיכאל אהרון זליגסון מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.
לימוד הלוח כיום
בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום. בתשנ"ב עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי[8].
ראו גם
לקריאה נוספת
- היום יום לעם - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א
- לגלות צבע ביום - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א
קישורים חיצוניים
- הפתגם היומי מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר
- ספר לוח היום יום בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks.
- לוח היום יום בפורמט טקסט, באתר ספריית חב"ד.
- פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים, בעריכת ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון
- "שלשלת היחס" עם ביאורים, הוצאת קה"ת
- הלוח החב"די, - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- הרב יוסף חנינא ביינדמן, מבוא לספר מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום
, - אוצר היום יום - חודש שבט
- מהי מטרתו של לוח היום יום?, שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676
- לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות, בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי
- הרב מרדכי וילהלם, שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80
הערות שוליים
- ↑ קדם לו ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך לאנגלית.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ - חלק ט"ו ע' ש"ע
- ↑ הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170
- ↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ג עמ' 385
- ↑ שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.
- ↑ אגרות קודש חלק ז' ע' רלא.
- ↑ דברי משיח תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13