תרט"ו

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

נולדו

בשנת תרט"ו הכניס אדמו"ר הצמח צדק את אדמו"ר המהר"ש לעבודה בעסקנות הכלל, ומינה את ר' שמואל ברין למזכירו ועוזרו הקבוע. אדמו"ר המהר"ש הי' אז בן כ"א בלבד.^[1].

בחודש כסלו הגיע פקודה ממשלת הצאר לאדמו"ר הצמח צדק לבוא להשתתף באסיפה שמכנס משרד הפנים - דיון בנושא הדפסת ספרים בגרמנית עבור ילדים. אדמו"ר הצ"צ לא חפץ בנסיעה ושלח במקומו את אדמו"ר המהר"ש ואת החסיד ר' אהרון מבלעניטש^[2].

בשנת תרט"ו פקד העשיר משה מונטיפיורי את כל יהודי ארץ ישראל, ובתוכם רבני חב"ד, חסידים ומוסדות חב"ד. מפקד זה משמש יסוד ובסיסי למחקר תולדות חב"ד בארץ הקודש במאה התשע עשרה.

על פי ההשערה^[4], הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת החב"די בירושלים (שלימים נקרא "בית מנחם - צמח צדק" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת תרי"ח השיגו כסף ושכרוהו מחדש.

בירושלים פעל בתחילת שנות הרי"שים בית מדרש-ישיבה בשם "דת משה ויהודית חב"ד" (ע"ש משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, בו למד שנים עשר בחורים גמרא וחסידות. בראש הישיבה עמד הגאון ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא משנת תרט"ו^[5], והחוקרים משערים שנפתח בשנה זו, ועכ"פ בשנת תרי"ד.

בשנה זו עלה הגבאי הכללי של כולל חב"ד, ר' זאב מרעציצע לארץ הקודש, וממלא מקומו מינה אדמו"ר הצמח צדק את ר' דן תומרקין^[6], כלדלהלן.

בשנה זו מינה אדמו"ר הצמח צדק את החסיד הרה"ח ר' דן תומרקין מרוגטשוב כגבאי כללי של כולל חב"ד בארץ הקודש^[7], ר' דן ערך שינויים מפליגים בכולל, וקמו לו מתנגדים רבים, יחד עמו מונה גם ר' יצחק אייזיק ביחוב, והם עמדו בהנהלה יחד עם ר' אברהם רוגטשובר שמונה בשנת תרי"ב^[8].

בשנת תרט"ו מונה הרב שזבנ"י להנהלת כולל חב"ד - חברון, אולם בשנת תרט"ז אין מנוי ברשימת הממונים על הכולל, וייתכן שמינויו הי' זמני בלבד.

בשנת תרט"ו מונה הגאון החסיד רבי שניאור זלמן פרדקין לרבה של העיירה פלוצק, על-פי ציווי אדמו"ר הצמח צדק^[9].

ימי חב"ד בין השנים תר"א - תר"נ (1841-1890)