חיים קנייבסקי
| הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | ט"ו טבת תרפ"ח |
| פינסק, פולין | |
| פטירה | ט"ו אדר שני תשפ"ב |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש, דרך אמונה, ועוד |
הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי (מכונה ר' חיים) (ט"ו בטבת תרפ"ח - ט"ו אדר שני תשפ"ב) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
תולדות חיים
נולד בט"ו בטבת תרפ"ח בפינסק, (אז בפולין) כבנם הבכור של הרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן של שנת תרצ"ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בבני ברק.
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס.
בז' כסלו תשי"ב נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר "מרן שר התורה" שבו הוא מכונה בציבור החרדי.
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בהנהגת הציבור.
הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.
קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש"ס שהוא עורך מפעם לפעם.
פסקיו
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.
מפסקיו:
- יש לסגור את הישיבות הגדולות (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים ישיבות קטנות (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא נישואין.
- אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום "נהנה ממעשה שבת".
- אין לגבר לענוד שעון יד, משום האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
- אין להוריד את החלק הקדמי שבמגבעת כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור "בחוקותיהם לא תלכו".
- הקפיד על פסק אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי המכונה "הסטייפלר" שיש להיזהר שהמגדל פאות בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל וכמנהגי חב"ד.
- מול פסקו של חמיו, הרב יוסף שלום אלישיב, שאומנם אין כיום בנמצא מכונות גילוח כשרות, אך ישנו ציון לשבח למפעל שייצר כאלו מכונות גילוח משום שאם יפורסם שהמגלח זקנו- עובר באיסור תער מדאורייתא בכל מצב וללא דרך מילוט מכך- אזי יכול להיווצר מצב של מקרים בהם יעברו על כך מידיעה, לעומת כך, חתנו הרב קנייבסקי אחז שאין לדון בעניין מפאת כך שלסברתו, בנוסף לאיסור התער, האיסור כאן גם כלול באיסור נוסף מדאורייתא של "לא ילבש גבר שמלת אשה" ולגלח זהו מלבוש אשה ולכן הרב קנייבסקי גם לא הסתפק במאמר על כך בספרו "אורחות יושר", אלא אף מחה בקביעות באותם שהגיעו אליו מגולחי זקן, כעני כעשיר.
- מול ההוכחה של הרב מאיר מאזוז שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב"ני" עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא "ני", היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של "ני" כאומר "נוי".
- מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו הרב עובדיה ל"היתר מכירה" בשנת השמיטה (וכמוזכר ב"ארחות רבינו", חלק ה), מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה, בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי המכונה 'הסטייפלר' שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחייה בהצלחה.
אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב "אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח". אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנייטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.
דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלותיו בענייני העולם:
- כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.
- בימי הריונה של הרבנית בת שבע - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.
- בניו של הרב שלמה ברעוודה מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו"ל, בחזרת אביהם מחו"ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב"ישר כח", כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים "רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך "ביבי סיטר" משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה".
- כשכולל "רינה של תורה" ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך "שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד".
- בשנת תשע"ו, הפגיש המרצה החרדי דניאל עשור את הרב קנייבסקי עם כושי שהתחזה למלך, וכינה עצמו "המלך האיי", הרב קנייבסקי בירך עליו "ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם" בשם ומלכות. לאחר זמן מה, התברר שאותו כושי היה נוצרי מיסיונר וכלל לא היה מלך.
פטירתו ומסע הלוויה
בבוקרו של יום השישי ט"ו אדר שני הנקרא "פורים דמוקפין" תשפ"ב התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר[1] הרב קנייבסקי מדום לב וממש כמו במיתת נשיקה. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל"ז בספר החינוך), החליט נכדו יענקי קנייבסקי כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד ליום ראשון לשם טקס ההכתרה לאביו כממשיך דרך הסבא.
קשריו עם חב"ד
עם רבותינו נשיאנו
במשך השנים פעל הרבי להרחבת ספריית המרכז לענייני חינוך אותה הקים בעצמו, ובשנת תשכ"ז נשלח מכתב מטעם מזכירות הרבי אל הרב עזריאל זליג סלונים בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הסטייפלר" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' אריה ארליך להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב[2].
הרבי במכתב משנת תשל"ה דן בגרסא מסוימת במשנה תורה לרמב"ם ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"[3], נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"[4].
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר מראי מקומות לספר משנה תורה, הורה הרבי לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.
יש המספרים[5] שביחידויות של הרבי עם הרב ברוך שמעון שניאורסון בד' אלול תשמ"ט, שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך[6]. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה.
ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת פאה נוכרית על פני מטפחת[7], עובדת לוחות הברית מרובעות[8] והיות קני המנורה ישרים[9], כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"[10], וכי נכון להביא ילדים לשמיעת עשרת הדיברות[11].
אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים - פרק ל"ח בעניין 'המותר בפיך'. הרב שלום דובער וולפא חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו[12] כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו[13].
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (ראה תמונה)[14]. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של אדמו"ר הזקן בפרק מ"א ספר התניא: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"[15].
בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת הימים הנוראים כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר משנה תורה לרמב"ם, בדומה לתקנת לימוד הרמב"ם[16].
עם חסידי חב"ד
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב גדליה אוברלנדר שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי אדמו"ר הזקן)[17], הרב יעקב גלויברמן[18], הרב ישעיהו ובר[19] הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על מסכת בבא קמא המבוססים על הספר הדרנים על הרמב"ם[20], הרב אליהו צבי יעקובוביץ'[21], ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב שלום דובער וולפא "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"[22].
בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם החוזר הרב יואל כהן ועם המשפיע הרב מענדל וועכטר בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות[23].
בחודש כסלו בשנת תשע"ג נסע ר' חיים לניחום אבלים וביקור חולים אצל השליח הרב שמואל שארף שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן[24].
בקיץ תשע"ה נפגש עם הרב יעקב לנצ'נר במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר[25].
בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס עניינה של תורת החסידות וסט של ליקוטי תורה ותורה אור המבוארים, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, ור' חיים אמר שיעיין בספרים[26].
בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים גבי ורבקי הולצברג, והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד[27].
מנגד, בתשס"א הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר בני ברק, כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של הרבי כמלך המשיח[28].
בחודש אדר ראשון תשס"ה ניפגש הרב משה לנדא באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי[29], לאחר מכן נודע שסוכם איתם[דרוש מקור], שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב אייזיק לנדא והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ"ד אדר שני תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים[30]. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד[31].
ציפייה למשיח
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר שלחפץ חיים היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו[32].
לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"[33]. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"[34].
מספריו
- שונה הלכות - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש
- שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
- דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
- דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
- שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
- ארחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
- שיח השדה - חלק א' וחלק ב' קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
- נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה
- טעמא דקרא - חידושים על התנ"ך
- קריית מלך - ציוני מקורות על משנה תורה
- בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
- ישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
- ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
- למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
- פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
- דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
- דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
- כל משאלותיך - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
- שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
- בהיר בשחקים - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך
בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.
הערות שוליים
- ↑ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי
- ↑ איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?
- ↑ הרב חיים קנייבסקי, קרית מלך, עמ' ק"ס, מהדורה שלישית, באתר HebrewBooks.
- ↑ ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.
- ↑ הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב ברוך שמעון שניאורסון ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.
- ↑ המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א (עמוד ה)
- ↑ נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת
- ↑ גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א).
- ↑ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון
- ↑ הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק
- ↑ הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות
- ↑ כתבה בחב"ד אינפו
- ↑ תגובות בשטורעם
- ↑ גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"
- ↑ ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי
- ↑ תמונת המענה.
- ↑ בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'
- ↑ תמונת הלילה ● בני ברק
- ↑ חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך
- ↑ הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"
- ↑ גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד
- ↑ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא .
- ↑ ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה
- ↑ אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח
- ↑ סופר מפי בעל המעשה הרב יעקב לנצ'נר בהתוועדות בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון
- ↑ צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי
- ↑ הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד
- ↑ תמונת המכתב.
- ↑ https://col.org.il/news/10308
- ↑ https://chabad.info/news/708016/
- ↑ https://chabad.info/in-focus/471532/
- ↑ הרב חיים קנייבסקי, צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו.
- ↑ "לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', מנחם אב תשע"ג.
- ↑ הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת" באתר הידברות.
