מוריסטון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוריסטון

תומכי תמימים מוריסטון

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון

קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון

ביקורי מוריסטון

הרבי הריי"צ ביקר שלושה פעמים בבית ההבראה "סענטריום מאריסטאן".

בביקורים אלו, נהג לצאת למוריסטון לאחר תשעה באב וחזר לפני ח"י אלול.

בביקור הראשון בשנת תש"א אמר הרבי כי רצונו שיסע לבד, כאשר כמה מהחסידים - הרב שמואל לויטין, אליהו סימפסון ושלמה אהרן קזרנובסקי נסעו אחריו, עצר את הנסיעה ואמר בפניהם שיחה שהחלה כך "אומנם לא אומרים למלווים לעזוב אך כבר סוכם בהתחלה שיסע לבד" וכך הבינו שעליהם לעזוב.

כאשר שמע הרבי שהרבי הריי"צ אמר שיחה במוריסטון ביקש שהרבי הריי"צ יחזור לפניו על השיחה, ואומנם הרבי קראו ליחידות וחזר לפניו על השיחה.

גם בשנת תש"ב נסע הרבי, ובשנת תש"ג תוכננה נסיעה, אך לבסוף היא לא יצאה לפועל.

בשנת תש"ד נסע הרבי בי"ז אב למוריסטון, ובאמצע שהותו במקום הגיעה הידיעה על פטירתו של אבי הרבי - רבי לוי יצחק. הרבי ישב שבעה בניו יורק ואדמו"ר הריי"צ כתב לו מכתב בעניני אבילות. בה' אלול נסע הרבי לבית ההבראה והרבי הריי"צ השמיע לפניו שיחה "אודות הנהגת הוד אאדמו"ר הרה"ק בימי אבלו אחר כבוד אימו הרבנית הצדקנית" והרבי רשם לאחרי זה את תוכן השיחה[1].

אומנם גם במוריסטון לא נפסקה עבודת הרבי, והעיד כי "לא יכולתי להינפש".

הרב ניסן מינדל העיד כי הרבי הריי"צ אמר במוריסטון כי "כאן יש אוויר של תורה".

ביקורים אלה היוו אבן היסוד לתומכי תמימים מוריסטון.

ישיבת תומכי תמימים

בנין הישיבה מצידה האחורי

ישיבת תומכי תמימים מאָריסטאון שבניו ג'רזי היא ישיבה גדולה, הכוללת מחלקה לבעלי תשובה בשם "תפארת בחורים מוריסטון" ומכון סמיכה.

היסטוריה

הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק. ביחידות[דרוש מקור] עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם הרבי התבטא "וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?"(מה רע במאָריסטון?) זאת כנראה בעקבות ביקוריו של הרבי הריי"צ בעיר בשנים תש"א, תש"ב, תש"ג ותש"ד.

לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כרבנים, שלוחים ומשפיעים ברחבי העולם.

הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות התלמידים הלומדים בישיבה לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב"ד במאָריסטאון.

עקב סמיכותה של הישיבה לבית חיינו 770, במשך שנים, תלמידי הישיבה היו עושים את השבתות בקראון הייטס במחיצת הרבי. וכן כל פעם שהייתה חלוקה מיוחדת מידי הרבי או התוועדויות ביומי דפגרא הישיבה היתה מעמידה אוטובוסים לרשות התמימים שנסעו לבית חיינו.

מדי שנה, התלמידים במחזור היוצא של הישיבה נוסעים בשליחות הרבי לישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל לשמש כהתלמידים השלוחים.

בשנת הלימודים תשע"ה עברה הישיבה קשיים כלכליים שהביאו למחשבות על סגירתה[2] אך לבסוף יצאה מהמשבר.

תפארת בחורים מוריסטון

ישיבת 'תפארת בחורים' הינה מחלקה בתוך ישיבת תומכי תמימים מוריסטון המיועדת לבעלי תשובה. את המחלקה הקים הרב אברהם ליפסקר שהחל כבר כעשר שנים קודם לכן לעסוק עם בעלי תשובה שהגיעו לקראון הייטס והיה ממקימי ישיבת הדר התורה קראון הייטס.

יחד עמו עמד בראשות הישיבה הרב חיים דוד נטע וויכנין.

מכון סמיכה וכולל

על המכון סמיכה אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל.

בנוסף יש בישיבה כולל לאברכים, בראשות הרב חיים ברפמן.

צוות הישיבה

  • הרב שניאור זלמן וילישאנסקי - ראש הישיבה.
  • הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל מכון סמיכה.
  • הרב משה הרסון - מנכ"ל הישיבה.
  • הרב אהרן דוד גאַנץ - משיב ור"מ
  • הרב לימא וילהלם - משפיע ור"מ.
  • הרב אריה פרלוב - ר"מ שיעור א'.
  • הרב שלום שפלטר - ר"מ שיעור ד'.
  • הרב יצחק טענענבוים - משפיע שיעור א'.
  • הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.
  • הרב שמואל זאיאנץ - ר"מ בשיעור ב'.
  • הרב נפתלי הערץ פעווזנער - משפיע שיעור ד'.
צוות הישיבה בעבר

הערות התמימים ואנ"ש

ערך מורחב – הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון

בשנת תשל"ג נפתחה מערכת הערות בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד ר"ח שבט.

בקובץ שיצא לאור לקראת ג' בתמוז תשס"ו פורסם מאמר חסידות בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור "ויענך וירעיבך" שאמר הרבי בשנת תשכ"ג[3].[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נדפסה בספר השיחות תש"ד עמ' 160.
  2. מסתמן: הישיבה במוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה - באתר ,  כ"ט בטבת ה'תשע"ה
  3. יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס בספר המאמרים מלוקט
  4. מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון