ציור פני הרב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כתב יד קדשו של הרבי במענה לפניית אישה: "תסתכל בתמונתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעת שמרגישה חלישות רצונה הטוב ותזכור אשר גם הוא, בהיותו רועה אמתי של ישראל, מסתכל בה בשעה זו. ויועיל להנ"ל"

ציור פני הרב הינו אחד הביטויים להתקשרותו של חסיד לרבו. ומשמעותו, לצייר בדמיון את מראה פניו של רבו, ולהיזכר ברגעים בהם ראה אותו. ציור פני הרב משמש כתחליף להתקשרות באמצעות ראיית פני הרב, שמעלתה מובאת בדברי חז"ל, בזמנים בהם אין אפשרות לראות את הרב.

בתורת רבותינו נשיאינו ובפרט בשיחות הרבי מבוארת פעמים רבות המעלה בציור פני הרב. בנוסף, קבע הרבי שישנה דרך לציור פני הרב המתאימה גם לאלו שלא ראו מעולם את הרבי - וזאת על ידי ההסתכלות בתמונתו של הרבי. ההסתכלות בתמונת הרבי, בנוסף למטרתה כדרך לחיזוק ההתקשרות אליו, יש בה עוד מעלות וסגולות שצויינו על ידי הרבי.

המקור למעלת ציור פני הרב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

על הפסוק "והיו עיניך רואות את מוריך"[1], מבאר הרבי - שאף שכוונת פסוק זה היא שבעת אמירת המאמר יביט בפני רבו שהיא סגולה להבנת המאמר[2], בכל-זאת, ישנה גם אפשרות ש"אלו שלא ראו את הרבי - יציירו לעצמם את פני הרבי בתמונה"[3]

  • ”תנועת צדיק ומכל שכן ראיה או שמיעת קול צריך לפעול שלא ישכח לעד” (היום יום י”ד טבת)
  • ”אע”פ שלמד... בקונטרס’ ב”ליקוטי שיחות”, הרי הכל טוב ויפה, אבל אין זה דומה כלל לעבודה באופן ד”ראה אנכי נותן לפניכם היום”, היינו שעבודתו היא באופן כאילו רואה בעיניו ממש את המשלח, נשיא דורנו, שנותן לפניו היום שליחות זו. ובלשון הירושלמי בפירוש הכתוב ”אך בצלם יתהלך איש” - ”יהא רואה בעל השמועה עומד נגדו”, אשר,ענין זה הוא מצד גודל העילוי דראיית פני רבו, ”עיקר הלימוד מרבו בראיית פנים, כדכתיב והיו עיניך רואות את מוריך”... ובפשטות: כש”צלם של רבו", נשיא דורנו,עומד לנגדו - הרי כל המניעות והעיכובים כו’ למילוי שליחות רבו מתוך שמחה וטוב לבב, או למילוי השליחות בכלל - מתבטלים לגמרי!”

(משיחת ש”פ ראה ה’תשמ”ו)

מסגולות ציור פני הרב

סגולה להתקשרות

באחת מההתוועדויות הראשונות לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ, אמר הרבי[4]:.. ומהעצות לזה - ציור פניו של הרבי: כל מי שהיה ביחידות אצל הרבי - יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ביחידות. ואלו שלא ראו את הרבי יציירו לעצמם את פני הרב באמצעות תמונה.

ציור פני הרבי הוא על-דרך ובדוגמת ראיית פניו, שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו, בדוגמת מעלת הראיה לגבי שמיעה. וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה ("דערהערן"), גם אם עד עתה לא הייתה אצלם הכרה והרגשה.

בהזדמנות אחרת אמר הרבי[5]: הרבי נותן עצה - שכאשר יושבים.. במצב של נמיכות רוח כו', אזי העצה היא, להתקשר אל הרבי על ידי ציור פני קדשו.

מזמן לזמן צריך כל אחד ואחד לצייר לעצמו פני קדשו של הרבי, ולהזכר בדברים ששמע מהרבי - גם אלו שלא ראו את הרבי יכולים לצייר לעצמם פני קדשו על ידי תמונה וללמוד תורתו.

סגולה להצלחה בשליחות

בי"ב מנחם אב שי"ת אמר הרבי לקבוצת תמימים שנסעו בשליחות המל"ח: הרבי רוצה בוודאי, והדבר תלוי בכם - שהרבי יבצע שליחותו באמצעותכם. אמרו את פרק התהלים הנוכחי (=של הרבי הריי"צ) - קאפיטל ע"א - הנאמר עתה על ידי כולם כדי ש"יקלט" בנו את אשר הרבי דורש מאיתנו. טלו עמכם מאמר של הרבי, וגם תמונה ממנו.

נתינת-כח ללכת בדרכי התורה והמצוות

באגרת קודש[6] כתב הרבי (בתרגום חופשי מאידיש) בטח מוכר לכם מאמר רז"ל (סוטה לו, ב) שראיית דמותו של אדם קדוש מעניקה כח ללכת בדרכי התורה והמצוות. מאחל אני לכם שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח הרבי תעניק לכם כוחות רעננים לעשייה טובה...

ומענין לענין באותו ענין:.. ויש להביא דוגמא לדבר זה בעבודת האדם בזמן הזה, אצל אלה שזכו לראות תואר פני כ"ק אדמו"ר, וכן תואר פני בנו יחידו ממלא מקומו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, (ועל-אחת-כמה-וכמה אלה שזכו לראות שניהם יחד) ומציירים במחשבתם תמונת פניהם (דלא כבמתן תורה ש"לא ראיתם כל תמונה גו'"[7], מה-שאין-כן בנידון-דידן שמצוה לראות פני הרב, כמו שכתוב "והיו עיניך רואות את מוריך"), כפי שזכו לראותם ב"יחידות" - שראיה זו פועלת ענין של הולדה, 'תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים'[8].

סגולה לפחדים

מה שכתב על דבר הפחד בלילות:.. ובוודאי יש אצלו תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר בפורמט כיס[9].

ובמקרה דומה:.. במה שכותב אודות ברקים ורעמים, הנה יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזה בדירתם, ויהיה בקירוב מקום אליו תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ ובפרט בזמנים שהנ"ל [ברקים ורעמים] רגיל, ואז, הרי גם בהתבוננות קלה יסור ממנו כל הפחד, מלבד האמור במאמרי רז"ל, שניתנו לפשט עקמומיות שבלב..[10].

בברית-מילה

לאחד שכתב לרבי ששמע שיש הוראה להניח תמונת הרבי בשעת הברית מילה למראשותיו של הילד, ענה הרבי: נראה שכבר נפלו שיבושים בדבר זה. ההוראה אינה להניח למראשותיו של התינוק - שזה עלול להפריע את המוהל במלאכתו, אלא להניחה על ברכי הסנדק. וכל עיקרו של מנהג זה הוא רק אצל החסידים ואנ"ש, שאילו היה באפשרותם לכבד את הרבי בסנדקאות היה רצונם עז לזה, ורק עבורם היא ההוראה הנ"ל[11].

סגולת התמונה לחזק את רגש ההתקרבות גם מצד המצולם

עוד אחת יכולני לטעון עבורו, והוא מה התועלת בספר התמונות שבשביל זה כדאי לכנוס לכל השקלא-וטריא הנ"ל, אלא שכמדומני שאין נצרך ביאור על זה כנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועל-אחת-כמה-וכמה בנידון-זה...[12].

התייחסות מיוחדת לתמונות הרבי נמצאת במכתביו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ שכותב: "הנני למלאות הבטחתי אליו בעת שכבדני בביקורו, ומצורף בזה תמונתי"[13].

הסתייגות מתמונות וצילום

ענין חיצוני

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי על פי רוב שיצלמוהו, אולם במשך השנים פחתה ההתנגדות לכך. עם זאת, בשיחת כ' חשון תשמ"ד דיבר הרבי אשר זהו ענין חיצוני, מלבד אם העושים זה לשם פרנסה ומעטים הסבורים שיש בזה משום הפצת המעיינות.

שימוש בתמונה לצרכים אישיים

באופן כללי לא נתן הרבי שישימו תמונתו במקום שאין זה הענין. כאשר הדפיסו תמונת הרבי על קבלות משיכון חב"ד בירושלים, כתב המזכיר ר' חיים מרדכי אייזיק חודוקוב אל ר' עזריאל זעליג סלונים "לפליאתנו הגדולה בא לידנו טופס קבלה מ"שכון חב"ד ירושלים", ובה תמונת כ"ק אדמו"ר שליט"א. והנה מעולם לא ראינו דבר נהוג כזה בשום מוסד ממוסדות חב"ד, ולפלא שנעשה הדבר מבלי לשאול וכו'. ובפרט שיש מקום למי שיראה כזה לחשוב אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא המבקש את הנדבה וכו' וד"ל".

בשנת תשכ"ד כתבו תלמידי בית ספר למלאכה למזכירות בשאלה אם לשים את תמונת הרבי בתמונת המחזור. הרבי כתב על גבי דף שאלתם "ממזכ' דאינו ענין" (היינו שיענו מטעם המזכירות שאין זה ענין).

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ישעיהו, ל, כ.
  2. התוועדויות תשד"מ חלק א' עמ' 448.
  3. התוועדויות השי"ת עמ' 51.
  4. התוועדויות השי"ת עמ' 51.
  5. שם, עמ' 67.
  6. מופיעה באגרות קודש חלק ג' ע' פא.
  7. ואתחנן ד, טו.
  8. התוועדויות תש"נ חלק ג' עמ' 628.
  9. אגרות קודש חלק י"א עמ' קסב.
  10. אגרות קודש חלק י"ב עמ' רסו.
  11. "היכל מנחם" חלק ג' עמ' רמב.
  12. אגרות קודש חלק ג' עמ' קנד.
  13. אגרות קודש מוהריי"צ חלק י"ב עמ' פו.
משובים קודמים
משוב על הערך